4 אסטרטגיות לשיפור המצב הכלכלי לקראת פרישה

יש רגע מפנה בחיים של כל עובד.

הרגע שבו אתם מסתכלים על תלוש המשכורת ושואלים את עצמכם: “האם זה יספיק לי לפרישה?”

התשובה הכנה? לרוב לא.

אבל הבעיה האמיתית היא לא כמה כסף יש לכם היום. הבעיה היא שרוב האנשים לא עושים כלום עם המידע הזה.

הם מניחים שמישהו אחר דואג להם. המעסיק. המדינה. בן הזוג.

ואז הם מגיעים לגיל 60 או 65 ומגלים את האמת הקשה: אף אחד לא דאג להם באמת.

החדשות הטובות? יש לכם את היכולת לשנות את המצב. אתם לא צריכים להיות גאונים פיננסיים. אתם לא צריכים להשקיע בביטקוין או בנדל”ן. אתם רק צריכים להפעיל 4 אסטרטגיות פשוטות שמשנות הכל.

בואו נראה איך זה עובד.

אסטרטגיה 1: הקדמה או דחייה של גיל הפרישה

רוב האנשים חושבים שגיל הפרישה הוא תאריך קבוע. 67 לגברים. 62 לנשים, שעולה בהדרגה עד 65. זהו.

אבל האמת שונה לגמרי. גיל הפרישה הוא אחד הכלים החזקים ביותר בידיים שלכם לשיפור המצב הכלכלי, זה לא רק מספר על הנייר. זה החלטה שמשפיעה על כל ההכנסות שלכם בעשרות השנים הבאות.

בואו נראה מה קורה כשמשחקים עם המספרים האלה.

דחייה של גיל הפרישה – הקסם של שנתיים נוספות

תארו לעצמכם שני אנשים שעבדו יחד במשך שנים. דני פורש בגיל 67 עם חיסכון פנסיוני של 800,000 שקלים. רונית, שעבדה איתו באותה חברה ובאותו תפקיד, מחליטה לדחות את הפרישה שלה לגיל 69. אותו חיסכון התחלתי. אותו שכר. מה ההבדל?

ההבדל הוא עצום. רונית ממשיכה להפקיד לפנסיה שנתיים נוספות. בואו נגיד שההפקדה שלה היא 30,000 שקלים בשנה, כולל מה שהמעסיק מוסיף. זה 60,000 שקלים נוספים שנכנסים לחיסכון. אבל זה לא נגמר שם.

הכסף של רונית ממשיך לצמוח באותן שנתיים. אם נניח תשואה סבירה של 5% בשנה, החיסכון שלה גדל בעוד 80,000 שקלים מתשואות בלבד. ויש עוד משהו חשוב: בזמן שדני כבר משך כסף מהחיסכון שלו, רונית עוד מוסיפה לשלה. שנתיים של צמיחה נטו במקום שנתיים של מימוש.

התוצאה? דני פורש עם 800,000 שקלים. רונית פורשת עם 940,000 שקלים. הפרש של 140,000 שקלים תמורת שנתיים נוספות של עבודה וזה לא רק המספר הכולל. הקצבה הפנסיונית החודשית של רונית תהיה גבוה יותר באופן משמעותי כי היא מחושבת על סכום גדול יותר.

הקדמה של גיל הפרישה – מתי זה באמת נכון?

עכשיו יש אנשים שקוראים את זה ואומרים: ״אבל אני רוצה לפרוש מוקדם! החיים קצרים!״ ואתם צודקים לגמרי. החיים קצרים. אבל השאלה היא לא אם לפרוש מוקדם או לא. השאלה היא האם אתם מוכנים למחיר.

האם אתם מוכנים לחיות עם פחות כסף במשך 20 עד 30 שנה כדי לפרוש שנתיים מוקדם? כי זה המחיר האמיתי. אם תפרשו בגיל 65 במקום 67, אתם עלולים לקבל פנסיה חודשית נמוכה ב-15 עד 20 אחוז. זה לא סכום קטן. זה ההבדל בין 6,000 שקלים לחודש ל-7,200 שקלים לחודש. כל חודש. כל שנה. למשך כל שארית החיים.

וזה עוד לפני שחישבנו את העובדה שיש לכם גם מיסים על הפנסיה שצריך לשלם.

זה לא אומר שאסור לפרוש מוקדם. זה אומר שצריך לתכנן את זה נכון. אם אתם רוצים לפרוש מוקדם, תצטרכו ליצור חיסכון נוסף מחוץ לפנסיה. תצטרכו להגדיל את ההפקדות בשנים האחרונות. תצטרכו לבדוק האם אתם זכאים לפנסיה מוקדמת מהמעסיק. תצטרכו לבחון את השפעת המיסים על קצבת הפנסיה שלכם. אבל תעשו את זה במודע, לא כתגובה רגשית לעייפות מהעבודה.

הנקודה החשובה כאן היא שגיל הפרישה הוא בחירה, לא משהו שקורה לכם. אתם צריכים לבחור אותו בהתאם למצב הכלכלי שלכם, לא בהתאם למה שכולם סביבכם עושים. יש אנשים שיכולים להרשות לעצמם לפרוש ב-62. יש אנשים שצריכים לעבוד עד 70. זה תלוי בתכנון שלכם ובהחלטות שאתם מקבלים עכשיו.

אסטרטגיה 2: מקסום הפקדות פנסיוניות

הנה משהו שרוב האנשים לא יודעים: רוב העובדים בישראל לא מפקידים את המקסימום האפשרי לפנסיה. הם מסתפקים במה שהמעסיק מפקיד בשבילם ונקודה. זו אחת הטעויות היקרות ביותר שאפשר לעשות. למה? כי המדינה נותנת לכם הטבות מס משמעותיות על הפקדות נוספות, והתשואה המצטברת על הכסף הזה לאורך שנים היא עצומה.

הכוח של הפקדות נוספות

בואו נראה דוגמה קונקרטית. אורי משתכר 15,000 שקלים בחודש. המעסיק שלו מפקיד את הסטנדרט: 18.5 אחוז לפנסיה, שזה שילוב של 6 אחוז מהעובד ו-12.5 אחוז מהמעסיק. זה יוצא 2,775 שקלים בחודש, או 33,300 שקלים בשנה. נשמע הרבה, נכון?

אבל התקרה בישראל מאפשרת הרבה יותר מזה. אורי יכול להפקיד עוד 500 שקלים בחודש באופן עצמאי ולקבל הטבת מס משמעותית על זה. זה נשמע כמו סכום קטן, אבל בואו נראה מה קורה אחרי 20 שנה של הפקדות כאלה.

ללא הפקדות נוספות, אורי יפקיד 33,300 שקלים בשנה כפול 20 שנה, שזה 666,000 שקלים. עם תשואה ממוצעת של 5 אחוז בשנה, הסכום הזה יגדל לכ-1,100,000 שקלים. זה נשמע מרשים, אבל כעת בואו נראה מה קורה עם ההפקדות הנוספות.

עם הפקדות נוספות של 500 שקלים בחודש, אורי מפקיד 39,300 שקלים בשנה כפול 20 שנה, שזה 786,000 שקלים. עם אותה תשואה של 5 אחוז, הסכום הזה יגדל לכ-1,300,000 שקלים. ההפרש? 200,000 שקלים. וזה לפני שחישבנו את החיסכון במס שאורי מקבל על ההפקדות הנוספות. בפועל, ההפקדות הנוספות עולות לו פחות כי הוא מקבל זיכוי במס.

איך זה עובד בפועל?

הרעיון פשוט יותר ממה שנשמע. קודם כל, אתם צריכים לבדוק מה המקסימום המותר להפקדה. בדרך כלל זה 7 אחוז מהשכר עד תקרת הכנסה של בערך 130,000 שקלים לשנה. זה נכון לשנת 2024, אבל התקרות משתנות מעט כל שנה.

אחרי שבדקתם את המקסימום, אתם יכולים ליצור קופת גמל להשקעה או להגדיל את ההפקדות בקרן הפנסיה הקיימת שלכם. זה בדרך כלל מצריך שיחת טלפון עם הגורם המפקיד או כניסה לאתר שלהם. התהליך לוקח פחות מעשר דקות.

השלב הבא הוא לבדוק את הטבות המס. ההפקדות הנוספות מקנות זיכוי במס של 35 אחוז. זה אומר שאם אתם מפקידים 1,000 שקלים נוספים, זה עולה לכם בפועל בערך 650 שקלים. המדינה בעצם משלמת חלק מהחיסכון שלכם.

והטריק הכי חשוב: תעשו את זה אוטומטי. הוראת קבע מהחשבון. אין התלבטויות אם יש לכם כסף או אין. הכסף פשוט עובר לפנסיה לפני שאתם בכלל רואים אותו. ככה אתם לא מפסידים את ההזדמנות.

אסטרטגיה 3: פתיחת חיסכון נוסף בנוסף לחיסכון הפנסיוני

עכשיו אני רוצה לשאול אתכם שאלה פשוטה: מה יקרה אם תרצו לפרוש בגיל 60, אבל כל הכסף שלכם נעול בפנסיה עד גיל 67? התשובה היא בעיה. בעיה גדולה. וזו בדיוק הסיבה שאתם חייבים חיסכון נוסף מחוץ לפנסיה.

למה חיסכון נוסף משנה הכל?

הכסף בפנסיה נעול עד גיל מסוים. אתם לא יכולים לגעת בו לפני זה אלא במקרים מאוד ספציפיים. אבל החיים לא תמיד מחכים לגיל הזה. אולי אתם רוצים לעשות שיפוץ בבית בגיל 62. אולי יש לכם מצב רפואי שדורש כסף מיידי. אולי אתם רוצים לעזור לילדים לקנות דירה. אולי פשוט החלטתם שאתם רוצים לעצור לעבוד ולנוח כבר.

חיסכון נוסף נותן לכם חופש. זה הכסף שאתם יכולים לגעת בו מתי שאתם רוצים, לעשות איתו מה שאתם רוצים, בלי לחכות לאישורים ובלי להיתקל בחוקים וברגולציות. זו הגמישות שהופכת את הפרישה מנוחה לבחירה.

יש עוד סיבה חשובה לחיסכון נוסף: פיזור סיכון. אם כל הכסף שלכם בפנסיה, אתם תלויים במערכת אחת. מה יקרה אם יהיה שינוי רגולטורי? מה יקרה אם קרן הפנסיה תעשה טעות? מה יקרה אם תהיה משבר כלכלי דווקא בשנים שאתם צריכים למשוך כסף? חיסכון נוסף זה ביטוח. זו הרשת הביטחון שלכם.

והנקודה השלישית, שאולי הכי חשובה: הגדלת ההכנסה בפרישה. הפנסיה תיתן לכם קצב חודשי קבוע. זה טוב. אבל אם יש לכם חיסכון נוסף, אתם יכולים למשוך כסף לטיולים גדולים, לקנות דברים שרציתם כל החיים, לחיות ברמה גבוהה יותר. זה ההבדל בין לחיות ברמת חיים בסיסית לבין לחיות טוב.

איפה שומרים את החיסכון הנוסף?

יש כמה דרכים לחסוך כסף מחוץ לפנסיה, וכל אחת מהן מתאימה למצבים שונים. קופת גמל להשקעה היא אפשרות פופולרית כי היא נותנת הטבות מס על ההפקדות, יש בה גמישות במשיכה בכל רגע נתון, והכסף מנוהל באופן מקצועי. זו אופציה טובה למי שרוצה משהו באמצע בין פנסיה לבין פיקדון בנקאי רגיל.

תכניות חסכון בבנקים הן האופציה הכי פשוטה והכי בטוחה. יש נזילות מלאה, הכסף בטוח, אבל הריבית בדרך כלל נמוכה מאוד. זה מתאים לכסף שאתם עלולים לצרוך בטווח הקצר, כמו קרן חירום.

כמה כסף צריך לחסוך?

הכלל הפשוט הוא לחסוך לפחות 10 עד 15 אחוז מההכנסה שלכם בסך הכל. אם 6 אחוז כבר הולכים לפנסיה מהשכר שלכם דרך המעסיק, אתם צריכים להוסיף עוד 4 עד 9 אחוז לחיסכון נוסף. זה נשמע הרבה, אבל זה ההבדל בין פרישה נוחה לפרישה מלחיצה.

בואו נראה איך זה נראה במספרים. משה משתכר 20,000 שקלים בחודש. הוא מפקיד 6 אחוז לפנסיה, שזה 1,200 שקלים. אם הוא רוצה להגיע ל-15 אחוז חיסכון כללי, הוא צריך להוסיף עוד 1,800 שקלים בחודש לחיסכון נוסף.

אחרי 15 שנה של הפקדות כאלה, בהנחת תשואה של 5 אחוז, משה יפקיד 324,000 שקלים והתשואה המצטברת תהיה בערך 127,000 שקלים. סך הכל 451,000 שקלים נוסף מעבר לפנסיה שלו. זה הכסף שיתן לו את החופש לבחור מתי לפרוש ואיך לחיות.

הטעות שכולם עושים

אתם יודעים מה הטעות הכי גדולה שאנשים עושים עם חיסכון? הם אומרים לעצמם: ״אני אתחיל לחסוך כשיהיה לי יותר כסף.״ זה לא יקרה. אף פעם לא יהיה ״זמן טוב״ להתחיל לחסוך. תמיד יהיו הוצאות. תמיד יהיו דברים שדורשים כסף. תמיד יהיה משהו ״יותר דחוף״.

האנשים שמצליחים לחסוך הם לא אלה שיש להם הכי הרבה כסף. הם אלה שמתחילים קטן והולכים מעלה. 200 שקלים בחודש זה התחלה. 500 שקלים זה מצוין. 1,000 שקלים זה פנטסטי. אבל אפילו 100 שקלים זה יותר טוב מאפס.

הסוד הוא לעשות את זה אוטומטי. הוראת קבע שעוברת ביום שהמשכורת נכנסת. לפני שאתם רואים את הכסף, הוא כבר בדרך לחיסכון. ככה אתם לא צריכים ״לזכור״ לחסוך. ככה אתם לא מתלבטים כל חודש. זה פשוט קורה.

אל תחכו למושלם, תתחילו עכשיו גם אם זה סכום קטן. כי כל חודש שעובר בלי חיסכון זה חודש שאבד.

אסטרטגיה 4: שינוי תמהיל השקעות

זו האסטרטגיה שהכי מפחידה אנשים. מניות? זה מסוכן. אג״ח? זה משעמם. תמהיל? מה זה בכלל? אבל הנה האמת שאף אחד לא אומר לכם: תמהיל ההשקעות שלכם הוא אחד הדברים הכי חשובים לפרישה שלכם. הוא יותר חשוב מכמה אתם משתכרים. יותר חשוב מכמה אתם מפקידים. למה? כי התמהיל קובע כמה הכסף שלכם צומח.

מה זה תמהיל השקעות ולמה זה משנה?

בואו נפשט את זה לגמרי. תמהיל השקעות זה פשוט איך הכסף שלכם מחולק בין סוגי נכסים שונים. יש בעיקר שלוש קטגוריות שצריך להכיר: מניות, אג״ח ומזומן.

מניות הן חלקים בחברות. כשאתם משקיעים במניות, אתם קונים חתיכה קטנה מחברות כמו אפל, גוגל, או חברות ישראליות. המניות נותנות תשואה גבוהה לאורך זמן, בממוצע 7 עד 10 אחוז בשנה. אבל יש מחיר: תנודתיות גבוהה. כלומר, המניות יכולות לעלות הרבה אבל גם לרדת הרבה. זה מתאים למי שיש לו זמן עד הפרישה ויכול לחכות שהכסף יתאושש אחרי ירידות.

אג״ח הן הלוואות לממשלות או לחברות. כשאתם קונים אג״ח, אתם בעצם מלווים כסף ומקבלים ריבית. התשואה בינונית, בדרך כלל 3 עד 5 אחוז בשנה. אבל היציבות גבוהה הרבה יותר. האג״ח לא קופצות למעלה ולמטה כמו מניות. זה מתאים למי שקרוב לפרישה ולא רוצה לראות את הכסף קופץ.

מזומן ושקלי זה פשוט כסף בחשבון או בפיקדונות. התשואה נמוכה מאוד, בדרך כלל 1 עד 2 אחוז בשנה. אבל אין בכלל סיכון. הכסף לא זז. זה מתאים למי שכבר בפרישה וצריך את הכסף עכשיו.

למה התמהיל משנה כל כך הרבה?

בואו נראה דוגמה שממחישה את זה בצורה הכי ברורה. שני אנשים, אדם ורונית, מפקידים בדיוק אותו סכום: 1,000 שקלים בחודש למשך 25 שנה. שניהם עובדים באותה חברה, מרוויחים אותו שכר, מתחילים באותו זמן. אבל יש הבדל אחד: התמהיל.

אדם בוחר בתמהיל שמרני. 20 אחוז מניות ו-80 אחוז אג״ח. הוא לא אוהב סיכונים והוא רוצה לישון בלילה. התשואה הממוצעת שלו לאורך השנים היא 4 אחוז בשנה. אחרי 25 שנה הוא הפקיד 300,000 שקלים ושווי החיסכון שלו הוא 513,000 שקלים.

רונית בוחרת בתמהיל מאוזן. 60 אחוז מניות ו-40 אחוז אג״ח. היא מבינה שיש לה זמן עד הפרישה והיא מוכנה לסבול תנודות בטווח הקצר בשביל תשואה גבוהה יותר בטווח הארוך. התשואה הממוצעת שלה היא 6.5 אחוז בשנה. אחרי 25 שנה היא הפקידה 300,000 שקלים ושווי החיסכון שלה הוא 675,000 שקלים.

ההפרש? 162,000 שקלים. אותה הפקדה. אותו זמן. ההבדל היחיד הוא התמהיל. זה ההבדל בין לחיות בנוחות לבין לחיות בשפע.

איך בוחרים תמהיל שמתאים לכם?

יש כלל פשוט שעובד לרוב האנשים: ככל שיש לכם יותר שנים עד הפרישה, אתם יכולים לקחת יותר סיכון. למה? כי יש לכם זמן להתאושש מירידות בשוק. אם המניות יורדות בשנה אחת, יש לכם עוד 15 שנה להמתין שהן יעלו שוב.

אם אתם בגילאים 30 עד 45, זה הזמן להיות אגרסיביים. 70 עד 80 אחוז מניות ורק 20 עד 30 אחוז אג״ח. זה הזמן שבו אתם בונים את העושר שלכם. הכסף עובד בשבילכם והוא צריך לצמוח. יהיו שנים רעות, אבל לאורך זמן המניות תמיד עלו.

כשאתם מגיעים לגילאים 45 עד 55, זה הזמן לאיזון. 50 עד 60 אחוז מניות ו-40 עד 50 אחוז אג״ח. אתם עדיין צריכים צמיחה, אבל אתם גם מתחילים להגן על הכסף. יש לכם עוד זמן, אבל לא כמו פעם.

בגילאים 55 עד 65, זה הזמן להיות יותר שמרניים. 30 עד 40 אחוז מניות ו-60 עד 70 אחוז אג״ח. הפרישה מתקרבת ואתם לא יכולים להרשות לעצמכם ירידה גדולה בשוק. אתם שומרים על מה שבניתם.

ואחרי גיל 65, כשאתם כבר בפרישה או קרובים מאוד, זה הזמן למקסימום ביטחון. 20 עד 30 אחוז מניות ו-70 עד 80 אחוז אג״ח ושקלי. הכסף הזה צריך לשרת אתכם עכשיו, לא בעוד עשר שנים.

הטעות שהורסת תיקי פנסיה

יש שתי טעויות קיצוניות שאנשים עושים, ושתיהן עולות להם הרבה כסף. הטעות הראשונה היא להיות שמרני מדי כשצעירים. יש אנשים בני 45 שכל הכסף שלהם בשקלי או באג״ח. הם מפחדים מהמניות והם חושבים שהם ״שומרים על הכסף״. אבל איזו תשואה הם מקבלים? 1 עד 2 אחוז בשנה. הם מפסידים הזדמנות לצמיחה של עשרות אלפי שקלים.

הטעות השנייה היא להיות אגרסיבי מדי כשמבוגרים. יש אנשים בני 63 שכל הכסף שלהם במניות. הם רוצים למקסם תשואות עד הרגע האחרון. ופתאום יש משבר בשוק. המניות יורדות ב-30 אחוז. הם אמורים לפרוש בעוד שנתיים והתיק שלהם קטן פתאום ברבע מיליון שקלים. אין להם זמן להתאושש.

שני הקיצונים מסוכנים. המפתח הוא להתאים את התמהיל לגיל ולמצב שלכם. לא למה שהיה נכון לפני 10 שנים. למה שנכון עכשיו.

איך משנים את התמהיל בפועל?

זה יותר פשוט ממה שאנשים חושבים. אתם לא צריכים למכור דירות או למשוך כסף. אתם רק צריכים לשנות את מסלול ההשקעה בקרן הפנסיה.

קודם כל, תיכנסו לאתר של קרן הפנסיה או קופת הגמל שלכם. תחפשו ״מסלול השקעה״ או ״פריסת נכסים״. תראו כמה אחוזים יש לכם במניות וכמה באג״ח. רוב האנשים מגלים שהם בכלל לא יודעים באיזה מסלול הם נמצאים. זה מדהים כמה אנשים לא בדקו את זה אף פעם.

אחרי שאתם יודעים איפה אתם עכשיו, תבחרו מסלול שמתאים לגיל שלכם. רוב הקרנות מציעות שלושה עד חמישה מסלולים: שמרני שזה הרבה אג”ח, מאוזן שזה 50/50, וצמיחה שזה הרבה מניות. בחרו לפי הכלל שהסברתי לפני כמה פסקאות.

השינוי עצמו לוקח חמש דקות. אפשר לעשות את זה בטלפון לשירות הלקוחות או באתר האינטרנט. אתם לא צריכים למשוך את הכסף ולהפקיד אותו מחדש. הקרן פשוט משנה איך הכסף מושקע מהרגע הזה והלאה.

והדבר האחרון: תבדקו את זה כל שנתיים עד שלוש שנים. ככל שאתם מתקרבים לפרישה, תעברו למסלול יותר שמרני. זה לא משהו שעושים פעם אחת ושוכחים. זה חלק מתכנון נכון.

האזהרה החשובה ביותר

יש פיתוי גדול לנסות לתזמן את השוק. לעבור למניות כי ״השוק עולה״ או לעבור לשקלי כי ״הולכת להיות מלחמה״. אל תעשו את זה. אף פעם. מחקרים מראים שאנשים שמנסים לתזמן את השוק מפסידים כסף בטווח הארוך. למה? כי אף אחד לא יודע מה הולך לקרות מחר.

במקום זה, עקבו אחרי התוכנית שלכם. התאימו את התמהיל לגיל שלכם, לא למצב הפוליטי או לכלכלי. החדשות משנות כל יום. הגיל שלכם משתנה לאט. התמהיל צריך להשתנות לאט. זו הדרך לשמור על הכסף ולתת לו לצמוח.

סיכום: מה עושים מהיום?

בואו נהיה כנים לרגע. רוב האנשים שיקראו את המאמר הזה לא יעשו כלום. הם יגידו ״זה מעניין״ ויעברו הלאה. הם ימשיכו לעבוד, לקבל משכורת, ולהניח שמישהו אחר דואג להם. ועוד 20 שנה הם יתעוררו ויגלו שאף אחד לא דאג.

אבל אתם לא רוב האנשים. אתם אלה שהגיעו עד לכאן. אלה שקראו עד הסוף. אלה שרוצים לשנות. אז בואו נדבר על מה עושים עכשיו, היום, השבוע הזה.

היום, עוד לפני שהיום הזה נגמר, תכנסו לאתר של קרן הפנסיה שלכם. תבדקו כמה כסף יש לכם שם. תבדקו מה התמהיל השקעות. תראו באיזה מסלול אתם נמצאים. רק לדעת את המצב הזה לוקח עשר דקות, אבל רוב האנשים לא עשו את זה אף פעם.

השבוע, תשבו ותחשבו מתי אתם רוצים לפרוש. לא מתי אתם חייבים, אלא מתי אתם רוצים. תחשבו מה ההשלכות הכלכליות של הבחירה הזו. תעשו חישוב ראשוני של כמה כסף תצטרכו בפרישה. אפשר לעשות את זה עם מחשבון פשוט ואפילו ביד. זה לא צריך להיות מושלם. זו צריכה להיות התחלה.

החודש, תעשו שינוי אחד קונקרטי. תוסיפו 200 עד 500 שקלים להפקדות הפנסיוניות. תפתחו חיסכון נוסף בבנק או בקופת גמל. תשנו את מסלול ההשקעה למשהו שמתאים יותר לגיל שלכם. בחרו אחד מהדברים האלה ותעשו אותו. עכשיו. לא ״בחודש הבא״. עכשיו.

ובמהלך השנה, תבדקו את כל התמונה. תשבו איתנו אם אתם צריכים עזרה. תעשו תוכנית ברורה לפרישה. תתחילו לעבוד לפי התוכנית הזו. כל חודש שעובר בלי פעולה זה חודש שהכסף שלכם לא צומח.

זכרו דבר אחד חשוב: הפרישה שלכם לא תתכנן את עצמה. אף אחד לא ידאג לכם יותר ממה שאתם דואגים לעצמכם. המדינה לא תדאג לכם. המעסיק לא יד אג לכם. רק אתם יכולים לדאוג לעצמכם. וכל יום שעובר בלי פעולה זה יום שאבד.

אתם לא צריכים לעשות הכל בבת אחת. אתם לא צריכים להיות גאונים פיננסיים. אתם רק צריכים להתחיל. לקחת צעד אחד. ואז עוד אחד. ועוד אחד. וככה, צעד אחר צעד, אתם בונים את הפרישה שאתם רוצים. לא הפרישה שתיקרה לכם.

רוצים עזרה בתכנון הפרישה שלכם?

פיטר הוד
מתכנן פיננסי מוסמך CFP
טלפון: 077-6070355

סרטונים ומידע נוסף בערוץ יוטיוב: כוכב פיננסי