למה משקיעים חכמים מקבלים החלטות טיפשיות? המדריך לכלכלה התנהגותית

אורן בן 42 מתל אביב, עורך דין מצליח ומשקיע ותיק, מספר לי על אחת מהטעויות היקרות ביותר שעשה: ״ב-2021, מניית הייטק ישראלית מסוימת עלתה ב-150% תוך חצי שנה. כל הקבוצות בווטסאפ דיברו על זה. הרגשתי שאני מפספס את ההזדמנות של החיים. נכנסתי עם 200,000 ש״ח בשיא. תוך חודשיים המניה איבדה 60% מערכה.״

הסיפור של אורן אינו ייחודי. למעשה, הוא מייצג תופעה שמנתחים כבר עשרות שנים בתחום הכלכלה ההתנהגותית – התחום שמגלה למה משקיעים רציונאליים לחלוטין, עושים דברים לא רציונאליים לחלוטין כשמדובר בכסף שלהם.

מה בדיוק קורה לנו? למה אפילו משקיעים מנוסים נופלים באותן המלכודות שוב ושוב? ואיך אפשר להתגבר על זה?

מהכלכלה התנהגותית?

כלכלה התנהגותית (Behavioral Finance) היא תחום שמשלב פסיכולוגיה וכלכלה כדי להסביר מדוע אנשים מקבלים החלטות פיננסיות לא רציונאליות. התחום התפתח בעיקר בזכות שני חוקרים ישראלים – דניאל כהנמן ועמוס טברסקי – שקיבלו על מחקריהם את פרס נובל לכלכלה.

התיאוריה הכלכלית הקלאסית הניחה שמשקיעים הם יצורים רציונאליים שמקבלים החלטות מושכלות על בסיס כל המידע העומד לרשותם. אבל המציאות הראתה שזה רחוק מהאמת. אנחנו בני אדם – ולמוח האנושי יש קיצורי דרך, הטיות שפיתח לאורך אלפי שנים של אבולוציה. הבעיה היא שההטיות האלה, שעזרו לאבותינו לשרוד בסוואנה, הם בדיוק מה שפוגע בנו היום בבורסה.

שבע ההטיות שעולות למשקיעים ביוקר

1. שנאת הפסד – האויב המסוכן ביותר שלך

מחקרים מראים שהכאב מהפסד של 1,000 שקלים חזק בערך פי שניים מהשמחה מרווח של 1,000 שקלים. זו עובדה פסיכולוגית שמושרשת עמוק במוח שלנו.

איך זה נראה בפועל?

רונית מהרצליה קנתה מניות בנק בסכום של 50,000 ש״ח. תוך שלושה חודשים המניה ירדה ב-25%. במקום להכיר בטעות ולמכור, רונית החליטה ״לחכות שזה יעלה בחזרה״. חלפו שנתיים, המניה המשיכה לרדת. היא הפסידה 65% מהשקעתה. 

הפתרון: קבעו מראש נקודות Stop-Loss (בלימת הפסד). תגידו לעצמכם: ״אם המניה תרד ב-15%, אני מוכר, ללא דיון נוסף.״ זה יציל אתכם מהפסדים גדולים יותר בעתיד.

2. מנטליות העדר – כשכולם קופצים, גם אתם קופצים

בשנים 2020-2021 ראינו גל של משקיעים ישראלים צעירים שנכנסו למניות הייטק ומטבעות דיגיטליים. למה? כי ״כולם עושים את זה״. בווטסאפ, בפייסבוק, בכל מקום דיברו על התשואות המדהימות.

הבעיה: כשהעדר נכנס להשקעה, לרוב זה קורה כבר אחרי עליות חדות – כלומר, בדיוק בזמן שהמשקיעים החכמים מתחילים למכור.

דוגמה מהשטח: מחקר של מורנינגסטאר מצא שמשקיעים שמנסים לתזמן את השוק מאבדים בממוצע 1% בשנה מכספם – רק בגלל שהם נכנסים ויוצאים בזמנים הלא נכונים, לרוב בעקבות ״מה שכולם עושים״.

הפתרון: למדו לחשוב נגד הזרם. כשכולם מפונפנים ואופוריים – תהיו זהירים. כששוק המניות קורס וכולם בפאניקה – זה בדרך כלל הזמן הטוב ביותר להשקיע.

3. ביטחון יתר – ״אני יודע משהו שהשוק לא יודע״

יואב, מהנדס תוכנה בן 36 מחיפה, עשה כמה השקעות מוצלחות בתחילת הדרך שלו. הוא הרגיש שיש לו ״יד חמה״. החליט להגדיל את ההשקעות, ואפילו לקח הלוואה בגובה 100,000 ש״ח כדי להשקיע עוד. שלושת החודשים הבאים היו קטסטרופליים. הוא הפסיד לא רק את הרווחים הקודמים, אלא גם נשאר עם חוב.

המחקרים מראים משהו מעניין: נשים משיגות בממוצע תשואה גבוהה יותר מגברים בהשקעות. למה? כי הן פחות בטוחות ביכולותיהן, ובגלל זה הן סוחרות פחות ונמנעות מהחלטות אימפולסיביות.

הפתרון: היו צנועים. זכרו שגם המשקיעים הגדולים בעולם מודים שהם טועים בחלק נכבד מההשקעות שלהם. אם וורן באפט יכול להודות בטעות, גם אתם יכולים.

4. הטיית אישוש – לשמוע רק מה שרוצים לשמוע

זאב מירושלים השקיע במטבע קריפטו ספציפי. הוא הצטרף לפורום מסחר בווטסאפ שבו כל החברים משוכנעים שהמטבע עומד לעלות. הוא קורא כל יום מאמרים שתומכים בהשקעה שלו, ומתעלם מכל המומחים שמזהירים מפני הסיכונים.

זו הטיית האישוש בפעולה: אנחנו נוטים לחפש ולתת משקל למידע שמאשר את מה שאנחנו כבר חושבים, ומתעלמים ממידע שסותר את האמונות שלנו.

הפתרון: חפשו בכוונה מידע שסותר את עמדתכם. קראו גם את הביקורות, לא רק את השבחים. שאלו את עצמכם: ״מה יכול להיות לא בסדר בהשקעה הזו?״ ואם אתם לא מוצאים תשובה – אתם כנראה לא חיפשתם מספיק טוב.

5. אפקט הבעלות – ״המניה שלי שווה יותר״

המשקיע הישראלי הממוצע נוטה לייחס למניות שהוא מחזיק ערך גבוה יותר מערכן האמיתי בשוק. ריצ׳רד ת׳יילר, שזכה בפרס נובל לכלכלה, כינה זאת ״אפקט הבעלות״.

למה זה קורה? כי ברגע שרכשנו משהו, אנחנו מתחילים להתקשר אליו רגשית. זה נכון במיוחד לגבי מניות של חברות שאנחנו מכירים או עבדנו בהן, מניות שקיבלנו בירושה, או השקעות שעשינו אחרי מחקר מעמיק.

הפתרון: שאלו את עצמכם: ״אם היה לי מזומן היום במקום המניה הזאת, האם הייתי קונה אותה במחיר הנוכחי?״ אם התשובה היא לא – אולי הגיע הזמן למכור.

6. הטיית העכשיו – ״מה שקרה לאחרונה ימשיך לקרות״

אחרי שוק המניות עולה במשך חודשים, משקיעים רבים מתחילים להאמין שהוא ימשיך לעלות לנצח. ואחרי ירידה חדה – הם משוכנעים שהקץ מגיע. שתי הגישות האלה טועות באותה המידה.

דוגמה: בין 1984 ל-2013, שוק המניות האמריקאי הניב תשואה שנתית ממוצעת של 11.1%. אבל המשקיעים הממוצעים השיגו רק 3.7% – פחות משליש! למה? כי הם נכנסו אחרי עליות ויצאו אחרי ירידות.

הפתרון: זכרו תמיד – ביצועי העבר אינם ערובה לעתיד. השקעה צריכה להתבסס על היסודות, לא על מגמות קצרות טווח.

7. היעדר פיזור – ״לשים את כל הביצים בסל אחד״

גדי בן 48 מפתח תקווה השקיע 80% מהחסכונות שלו במניות של חברת ההייטק שבה הוא עובד. ״אני מכיר את החברה מבפנים״, הוא אמר. כשהחברה נקלעה לקשיים, הוא הפסיד גם את מקום העבודה וגם את רוב חסכונותיו בבת אחת.

הפתרון: פיזור הוא הארוחת חינם היחידה בעולם ההשקעות. פזרו את ההשקעות שלכם בין מניות לאג״ח, בין מגזרים שונים ובין שווקים שונים.

איך להתגבר על ההטיות האלה? תוכנית פעולה מעשית

1. כתבו תוכנית השקעה לפני שאתם משקיעים

לפני שתשקיעו שקל אחד, שבו וכתבו תשובות למספר שאלות:

• מהי המטרה שלי? (פרישה, קניית דירה, לימודים לילדים)
• מהו אופק הזמן? (5 שנים? 20 שנה?)
• כמה אני מוכן להפסיד בלי לאבד שינה? (10%? 30%?)
• מה תהיה אסטרטגיית הפיזור שלי?
• מהן נקודות ה-Stop-Loss שלי?

תוכנית כתובה היא החוקה שלכם. כשהשוק משתולל והרגשות עולים – תחזרו אליה.

2. השקיעו באופן אוטומטי (Dollar Cost Averaging)

במקום לנסות לתזמן את השוק, הפקידו סכום קבוע כל חודש להשקעות. בחודשים שהשוק גבוה תקנו פחות יחידות, בחודשים שהשוק נמוך תקנו יותר. לאורך זמן, זה מיצע את המחיר ומונע מכם להיכנס בשיא.

משה מנתניה, בן 44, משקיע 3,000 ש״ח כל חודש בקרן מדד גלובלית. בעשר השנים האחרונות הוא לא פספס אף חודש, גם כשהשוק היה למטה. היום החיסכון שלו שווה 550,000 ש”ח – ועיקר הרווחים נבעו מהרכישות שעשה כשהשוק היה במשבר.

3. עבדו עם יועץ השקעות מקצועי

יועץ טוב יכול לשמש כמראה לרגשות שלכם. כשאתם רוצים למכור הכל בפאניקה או לקנות עוד במצב של אופוריה – הוא יהיה קול ההיגיון. בחרו יועץ שהאינטרסים שלו מיושרים עם שלכם – כזה שגובה אחוז מנכסים מנוהלים, לא עמלות על עסקאות.

4. הגבילו את החשיפה לחדשות ולמחירים

אל תבדקו את תיק ההשקעות שלכם כל יום. מחקרים מראים שככל שבודקים יותר, כך נוטים להגיב יותר לתנודות קצרות טווח ולקבל החלטות רגשיות.

עדי מרמת גן, בן 52, בדק פעם את התיק שלו ארבע פעמים ביום. הלחץ הרגשי וההחלטות האימפולסיביות עלו לו בתשואה של 2% בשנה. היום הוא בודק רק אחת לרבעון, והתוצאות השתפרו משמעותית.

5. תרגלו ״הרהור שלילי״ (Negative Thinking)

לפני כל השקעה, שאלו את עצמכם: ״מה הדבר הגרוע ביותר שיכול לקרות?״ אם התשובה מפחידה אתכם – אולי זה סימן שההשקעה מסוכנת מדי בשבילכם.

המקרה של דניאל כהנמן: גם הוא טעה

מעניין לציין שדניאל כהנמן עצמו, זוכה פרס נובל והאיש שחשף את רוב ההטיות האלה, מודה שגם הוא נופל למלכודות האלה. בראיון שנתן לפני מספר שנים הוא אמר: ״אני יכול לזהות את ההטיות שלי, אבל זה לא עוזר לי להימנע מהם. אני בן אדם כמו כולם.״

הנקודה החשובה היא שאף אחד מאיתנו לא חסין מההטיות האלה. המטרה היא לא לבטל אותן לחלוטין (זה בלתי אפשרי), אלא ליצור מערכות ותהליכים שימנעו מאיתנו לקבל החלטות רגשיות בזמני משבר או אופוריה.

לסיכום: ההשקעה הטובה ביותר היא השקעה משעממת

וורן באפט אמר פעם: ״השקעות הן כמו לצפות בצבע מתייבש או בדשא צומח. אם אתם רוצים התרגשות, קחו 800 דולר ותטוסו ללאס וגאס.״

ההשקעות הכי מוצלחות הן אלה שמשעממות. קנייה והחזקה לטווח ארוך, פיזור רחב, חיסכון קבוע כל חודש, והימנעות מהחלטות אימפולסיביות. זה לא סקסי, זה לא מרגש, אבל זה מה שעובד.

הטיות פסיכולוגיות שלנו הם חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו. המפתח להצלחה אינו להילחם בטבע האנושי שלנו, אלא לבנות מערכת שתעזור לנו לקבל החלטות טובות גם כשהרגשות שלנו מושכים אותנו לכיוון אחר.

הצעד הבא שלכם: קחו רגע היום, עצרו, וכתבו את תוכנית ההשקעה שלכם. זה לא צריך להיות מורכב – דף אחד פשוט שעונה על השאלות הבסיסיות. תוכנית זו תשמש אתכם כעוגן בימי הסערה הבאים (וזה בטוח שיהיו).

זכרו: הדבר הגרוע ביותר לתיק ההשקעות שלכם זה לא השוק, לא האינפלציה, ולא הריביות – זה אתם. אבל זה גם אומר שיש לכם שליטה. ברגע שתכירו את ההטיות שלכם ותלמדו לעבוד איתן, אתם כבר צעד אחד לפני רוב המשקיעים.