מאת פיטר הוד, CFP® · עודכן: מאי 2026
במשרד האוצר נבחנת תוכנית רב-שנתית לשנים 2027-2032 שכוללת העלאה הדרגתית של גיל הפרישה ל-70. ההחלטה טרם התקבלה, אך הסיכוי שזה יקרה גבוה. מי שתכנן לפרוש ב-67 לא יכול להמתין להכרעות פוליטיות, צריך לבנות תוכנית גמישה שעובדת בכל תרחיש. המאמר מציג שבעה צעדים מעשיים לזוגות בני 50+ שעדיין יש להם זמן להיערך.
תוכן עניינים
- מה בדיוק נבחן באוצר ומתי זה צפוי להיכנס לתוקף
- למה דווקא 70 ולא 68 או 72
- איך זה ישפיע על הקצבה החודשית שלכם בפועל
- מה לעשות אם תכננתם לפרוש בגיל 67
- מי הקבוצות שצריכות להיערך אחרת לחלוטין
- תוכנית פעולה בשבעה צעדים
- שאלות נפוצות
יוסי ורחל מעפולה הגיעו אליי לפני חודשיים. הוא בן 47, טכנאי בכיר במפעל בעמק. היא בת 47, אחות בקופת חולים. תכננו לעבוד עד 67 ו-65 בהתאמה, צברו יחד כ-1.8 מיליון שקל בקרנות פנסיה ובהשתלמות, ויש להם תוכנית מסודרת לפרוש כשהילדים יסיימו צבא. ב- 13/5/2026 הם פתחו את ביזפורטל וראו כותרת על תוכנית האוצר להעלות את גיל הפרישה ל-70. רחל אמרה לי משפט אחד שאני זוכר: ״פיטר, עבדנו 25 שנה לקראת המספר הזה. עכשיו הוא זז?״
זו לא שאלה תיאורטית. זו שאלה של 240 שעות עבודה בחודש, של תוכניות לנסוע אחרי הצבא של הילד הקטן, של כל מה שתכננו. ובואו ניגש לזה: אם ההצעה הזו תתקבל, היא תיגע גם בכם.
אתם לא לבד עם השאלה הזו
ב-13 במאי 2026 פרסם ביזפורטל שבאוצר מגבשים תוכנית רב-שנתית לשנים 2027 עד 2032, שכוללת בין היתר העלאה הדרגתית של גיל הפרישה ל-70, ואולי גם ביטול מלא של גיל פרישת חובה. ההצעה אינה ייחודית לישראל. מדינות OECD רבות כבר העלו את גיל הפרישה בעשור האחרון. אבל בישראל יש לזה הקשר מיוחד.
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ל-2024, תוחלת החיים של גברים יהודים עומדת על 81.3 שנים ושל נשים יהודיות 85.4 שנים. שתי המספרים האלה ירדו במעט מ-2023, בעיקר בעקבות 7 באוקטובר, אך המגמה ארוכת-הטווח עולה. גבר שפורש היום בגיל 67 צפוי לחיות בממוצע עוד 14 שנים. אישה שפורשת בגיל 65 צפויה לחיות עוד 20 שנה. הקופה שצברתם צריכה להחזיק את הזמן הזה.
הצד השני של המשוואה הוא תקציבי. ההוצאה על גמלאות בישראל מהווה 4.6% מהתוצר, לעומת ממוצע של 7.7% במדינות ה-OECD (מקור: המכון למחקרי ביטחון לאומי, 2024). שיעור התלות בישראל, שמודד כמה אנשים מתחת ל-15 או מעל 64 על כל 100 בני גיל העבודה, עלה מ-61% ב-2011 ל-67% ב-2021. הביטוח הלאומי נמצא תחת לחץ אקטוארי, ואי-אפשר להמשיך עם המודל הנוכחי לנצח.
הסיבה שזה לא ייפתר לבד
יש לי משפט שאני אומר ללקוחות כבר שנים: זו לא החלטה של שנה, זו החלטה של עשור. ההטיה שהמוח שלנו נופל בה כשמדובר בפרישה נקראת הטיית הסטטוס קוו. אנחנו מניחים שמה שקיים היום יהיה קיים גם מחר. כך הרגישו ישראלים ב-1984 לפני שתוכנית הייצוב של יולי 1985 שינתה את כל המשק. כך הרגישו חוסכים שניהלו את הפנסיה בבנק לפני רפורמת בכר ב-2005. וכך מרגישים היום אלה שמתכננים לפרוש ״כי גיל הפרישה הוא 67״.
הבעיה היא שגיל הפרישה הוא לא קבוע פיזיקלי. הוא החלטה פוליטית-תקציבית שעודכנה כבר פעם אחת ב-2004. תנו לי רגע לקחת אתכם אחורה: עד 2004 גיל הפרישה לגברים בישראל היה 65. חוק גיל פרישה שעבר באפריל 2004 העלה את הגיל ל-67 לגברים ובהדרגה מ-60 ל-62 לנשים. זה קרה. זה יכול לקרות שוב.
ההבדל בין חוסך שמכין תוכנית גמישה לכל תרחיש לבין חוסך שמסתמך על המצב היום הוא לא בידיעה. שניהם לא יודעים מה יחליטו. ההבדל הוא בהיערכות. אתם לא חייבים לדעת את העתיד. אתם חייבים לדעת מה תעשו בכל אחד משלושת התרחישים.
מה בדיוק נבחן באוצר ומתי זה צפוי להיכנס לתוקף?
נכון למאי 2026, ההצעה היא חלק מתוכנית רב-שנתית לשנים 2027-2032 הכוללת שורת צעדים תקציביים. לא הוצג עדיין לוח זמנים מחייב. בין הצעדים הנוספים נבחנים ביטול פטורים ממס, שינוי בהפרשות לפנסיה, וביטול אפשרי של גיל פרישת חובה.
חשוב להבחין בין שלושה גילים שונים: גיל הפרישה הוא הגיל שבו נפתחת זכאות לפנסיה ולקצבת אזרח ותיק. גיל הפרישה המוקדמת הוא 60. גיל פרישת חובה הוא הגיל שבו מעסיק יכול לחייב עובד לפרוש, שעומד כיום על 67 לשני המינים. כל אחד מהשלושה יכול להשתנות בנפרד.
מהניסיון של חוקי גיל פרישה בעבר, היישום אינו מיידי. בעת חוק 2004 העלייה הייתה הדרגתית לפי שנתון לידה. סביר שגם הפעם המתווה יהיה הדרגתי. ההערכה המקובלת בקרב יועצי פנסיה היא שגם אם החוק יעבור ב-2027, ההשפעה המלאה תיכנס לתוקף רק ב-2030 ואילך. למי שילד היום בני 50, זה אומר שייתכן וכן יושפע. למי שכבר בני 60, ככל הנראה לא.
⚠️ הערה: גם אם החוק יעבור, סביר שייכלל בו מנגנון של תקופת הסתגלות שיגן על מי שכבר תכנן פרישה מיידית. אבל ההגנה הזו אינה אוטומטית. צריך לוודא אותה.
למה דווקא 70 ולא 68 או 72?
המספר 70 הוא לא שרירותי. הוא מתאים לשלוש מציאויות שמתחברות: תוחלת חיים גבוהה (גבר ישראלי בן 67 חי בממוצע עוד 14 שנה), המגמה בעולם המערבי לפיה גיל פרישה ממוצע נע סביב 65-67 ובמדינות מסוימות כבר ב-68 ומעלה, ולחץ אקטוארי על הביטוח הלאומי.
גם היום גיל הפרישה לגברים בישראל הוא הגבוה ב-OECD ועומד על 67. דחיפה ל-70 תהפוך את ישראל לחריגה מאוד בהשוואה הבינלאומית. בשבדיה גיל הפרישה הוא 65 עם אפשרות גמישה עד 69. בגרמניה הוא בדרך ל-67 עד 2031. בארה”ב 67 עם אפשרות לדחות עד 70 בתוספת. רק יפן וקוריאה דנות במספרים סביב 70.
הבעיה היא שגיל הפרישה הרשמי בישראל לא תואם את גיל הפרישה האפקטיבי. בפועל, אנשים רבים יוצאים משוק העבודה לפני 67 גם היום, בעיקר במקצועות שוחקים. שיעור העוני בקרב בני 76 ומעלה בישראל עומד על 30%, לעומת 14.7% בממוצע ב-OECD. הנתון הזה מטריד אותי יותר מכל. הוא אומר שכבר היום מערכת הפנסיה לא מספיקה לחלק גדול מהציבור. דחיית הגיל בלי הגנות חברתיות עלולה להחמיר את התמונה.
המספרים לא משקרים, אבל הם גם לא מספרים הכול. הם לא מספרים מה קורה לאדם בן 65 שגופו לא יכול עוד לעמוד במשמרות. ולכן הדיון על 70 חייב לכלול דיון מקביל על מי שלא יכול להגיע לשם.
איך זה ישפיע על הקצבה החודשית שלכם בפועל?
הנה החלק שיוסי ורחל שאלו אותי במפגש. אם החוק יעבור והם יידרשו לעבוד עד 70 במקום 67, הקצבה החודשית תהיה גבוהה משמעותית. הסיבה כפולה: שלוש שנות הפקדה נוספות מצד אחד, ומקדם קצבה נמוך יותר מצד שני. בקרן פנסיה מקיפה, פרישה ב-70 במקום ב-67 יכולה להגדיל את הקצבה ב-15% עד 22%, בהנחה שהתשואות תקינות.
בעפולה, בשולחן שלי, זה נראה ככה: יוסי צבר 950,000 ₪. אם יפרוש ב-67 עם המקדם הנוכחי, הוא יקבל קצבה של כ-4,300 ₪ לחודש. אם יידרש לעבוד עד 70, יוסיף עוד 36 הפקדות חודשיות, ייהנה מתשואה על הקרן עוד שלוש שנים, והקצבה תזנק לכ-5,400 ₪. הפרש של 1,100 ₪ לחודש לכל החיים.
זה הצד החיובי. הצד השלילי, וזה החשוב יותר: בין 67 ל-70 צריך לחיות ממשהו. אם אי אפשר לעבוד או שאיבדתם את העבודה, אין קצבת אזרח ותיק (היא נדחית), אין משיכה ללא קנס מהפנסיה (תלוי בתקנון), ואין הכנסה. זה הפער שאני קורא לו הפער המסוכן.
| תרחיש | גיל פרישה | קצבה חודשית משוערת | פער מהכנסת עבודה |
|---|---|---|---|
| היום (חוק קיים) | 67 | 4,300 ₪ | תלוי בשכר |
| העלאה ל-70, יכול לעבוד | 70 | 5,400 ₪ | קטן יותר |
| העלאה ל-70, מובטל מ-65 | המתנה ל-70 | 0 ₪ ל-5 שנים | מכת מוות |
הטבלה הזאת היא הסיבה שאני עומד על שמירת מסגרת של גיל פרישת חובה גמיש ולא ביטול מלא. עובדים מבוגרים זקוקים להגנה מסוימת. אבל זו דעה שלי, ומקצוענים אחרים חולקים עליי.
מה לעשות אם תכננתם לפרוש בגיל 67 והשתנה לכם המשחק?
הצעד הראשון הוא לא להיכנס לפאניקה. ההצעה אינה חוק. שנית, להבין שכל תוכנית פרישה טובה חייבת להיות גמישה גם בלי שינוי החוק. סיבות לפרישה מוקדמת מאולצת קורות לכולם: מחלה, פיטורים, צורך בטיפול בהורה, שינוי במצב משפחתי.
הכלי המרכזי שאני בונה עם זוגות צעירים יחסית כמו יוסי ורחל הוא תוכנית גשר. תוכנית שמאפשרת לחיות בכבוד מגיל 60 או 65 גם אם אין קצבה. הגשר מורכב משלושה רכיבים: נזילות בטוחה לטווח קצר, השקעות לטווח בינוני, ונכסים שניתן לממש או להפחית הוצאה דרכם (משכנתא ששולמה, רכב נוסף, נדל״ן).
יש כאן שתי שאלות שונות. בואו נפריד. השאלה הראשונה: מה תהיה הקצבה שלכם אם תפרשו לפי הלו״ז המקורי? השאלה השנייה: איך תתפרנסו אם תאלצו לחכות לקצבה. שתי השאלות דורשות תשובה נפרדת. אם אתם עונים רק על הראשונה, יש לכם רק חצי תוכנית.
💡 רוצים לבדוק איפה אתם עומדים? אני בונה כרגע מחשבון פער פנסיה אישי לקוראי המאמרים שלי. עד שיהיה מוכן, דברו איתי 20 דקות ללא עלות ונבדוק יחד את התמונה הראשונית שלכם.
מי הקבוצות שצריכות להיערך אחרת לחלוטין?
לא כולם נמצאים באותה סירה. מי שמכין תוכנית כללית בלי להתחשב בקבוצה שלו, ימצא את עצמו עם תוכנית שלא עובדת. הנה ארבע קבוצות עיקריות שצריכות שיקול מיוחד.
עובדים במקצועות שוחקים
בניין, ייצור, סיעוד, נהיגה, משמרות לילה. עבורם, פרישה בגיל 67 כבר היום היא קשה. דחייה ל-70 לעיתים בלתי אפשרית. הכלי שלהם חייב להיות חיסכון מסיבי בעשור 50-60, יחד עם הכנת מסלול תעסוקה חלופי קל יותר לעשור 60-70.
נשים עם קריירה מקוטעת
הפסקות עבודה לידות, טיפול בילדים ובהורים. פערי השכר המגדריים בישראל מגיעים לשיא של 33% בגיל 54-65 (מקור: מרכז אדוה, 2025). הצבירה הפנסיונית של נשים בגיל הפרישה לרוב נמוכה מזו של גברים בני אותו גיל. עבורן, דחיית גיל הפרישה ב-3 שנים עשויה להיות הזדמנות להגדיל קצבה משמעותית, אבל רק אם יש להן עבודה לעבוד בה.
עצמאים
לרוב מפקידים פחות לפנסיה מהשכירים, סומכים יותר על נכסים אחרים. בעבורם תקרת הפנסיה המקיפה לא ממילא רלוונטית, וכלים כמו תיקון 190 וקופת גמל להשקעה חיוניים.
זוגות עם פערי גילים גדולים
דוגמא שכיחה: גבר בן 60 עם בת זוג בת 50. עבור הזוג הזה דחיית גיל הפרישה משפיעה אחרת על כל אחד. צריך תוכנית מותאמת לשני אנשים שלא יפרשו באותו עשור.
יוסי ורחל לא נופלים לאף אחת מהקבוצות האלה. הם בני 47, באותו גיל, שכירים יציבים, שניהם בקריירה רציפה. ולכן התוכנית שלהם פשוטה יחסית. עבור זוג בני 56 שיוסי הוא טכנאי בניין, הסיפור היה אחר לגמרי.
תוכנית פעולה בשבעה צעדים
צעד 1: מפו את המצב הפיננסי שלכם השבוע
מה: קבלו תמונת מצב מלאה של כל החיסכון הפנסיוני בכל המקומות.
למה: רוב הישראלים לא יודעים בדיוק כמה צברו. ההבדל בין הערכה לבין מספר אמיתי יכול להיות מאות אלפי שקלים.
איך:
- היכנסו להר הכסף של רשות שוק ההון
- היכנסו להר הביטוח למפות פוליסות ביטוח חיים
- בקשו דוח מסלקה פנסיונית (תהליך של 10 ימים)
- ערכו טבלת אקסל פשוטה: שם הקרן, סוג מוצר, צבירה, דמי ניהול
⚠️ שימו לב: דוח המסלקה הוא הכלי המדויק ביותר. אל תסתפקו בדוחות שנתיים מהקרנות עצמן.
צעד 2: בנו תוכנית גשר לשלוש שנים
מה: הכינו מקור הכנסה שיוכל לפרנס אתכם בין גיל 65 ל-70 גם אם תידחה הקצבה.
למה: זה התרחיש המסוכן ביותר. בלי גשר, אתם חשופים לחלוטין.
איך:
- חשבו הוצאה חודשית מינימלית לתקופת ביניים (לא מותרות)
- כפלו ב-36 חודשים = הסכום הנדרש
- בדקו האם יש לכם נכסים נזילים בסכום הזה
- אם לא, התחילו לבנות אותם דרך קופת גמל להשקעה ופיקדונות
צעד 3: שקלו תיקון 190 אם מתאים
מה: הפקדה נזילה הזכאית להטבות מיסוי מגיל 60.
*זכרו שבהפקדה זו 34,000 ראשונים חייבים במס 35%
למה: הכלי הזה מאפשר נזילות עד 60 ומיסוי יעיל אחרי 60. לבני 50+ זה כלי משמעותי.
איך:
- וודאו זכאות: גיל 60+ וקצבה חודשית מינימלית של 5,306 ₪ (2026)
- בדקו את התקרה השנתית והאם יש לכם מקום
- לבני 47 כמו יוסי ורחל זה עדיין רחוק, אבל כדאי לתכנן
⚠️ שימו לב: תיקון 190 אינו כלי לכולם. מי שלא יגיע לקצבה המינימלית, יבזבזו זמן.
צעד 4: בנו מסלול קצבה גמיש
מה: וודאו שמסלול הפנסיה שלכם מאפשר התאמות (דחייה, היוון חלקי, שינוי מוטבים).
למה: קרן פנסיה היא לא חוזה קשיח. יש בה גמישות שצריך לדעת לנצל.
איך:
- בקשו פירוט אפשרויות בקרן הקיימת
- בדקו אם יש מסלול דחייה שמגדיל את הקצבה
- וודאו שהמוטבים מעודכנים נכון
צעד 5: הכינו פלאן B אם הבריאות תכשיל
מה: ביטוח אובדן כושר עבודה ראוי, ביטוח סיעודי, וקרן חירום נפרדת.
למה: 1 מכל 3 גברים בני 60 חווה אירוע בריאות שמשפיע על יכולת העבודה. אם הצעת ההעלאה תתקבל, הסיכון הזה מתעצם.
איך:
- בדקו את הביטוחים הקיימים שלכם דרך הר הביטוח
- שקלו הגדלה של ביטוח אובדן כושר עבודה לבני 50+
- שמרו לפחות 6 חודשי הוצאה במזומן נזיל
צעד 6: הגנו על בן או בת הזוג
מה: וודאו שהפנסיה שלכם מבטחת גם את בן/בת הזוג ושיש הסכם ממוני סגור.
למה: באישה שעבדה פחות שנים, הפנסיה של בן הזוג היא לעיתים המקור היחיד. אסור שתיפול במקרה של פטירה.
איך:
- בדקו את מסלול הקצבה (אם הוא יתאים לקצבת שאירים)
- ערכו צוואה מעודכנת
- שקלו ייפוי כוח מתמשך
צעד 7: קיימו ביקורת פנסיונית כל שישה חודשים
מה: מפגש מסודר עם מתכנן פיננסי או יועץ פנסיוני לבחינת התוכנית מול המציאות המשתנה.
למה: רגולציה משתנה, חיים משתנים, שווקים משתנים. תוכנית פרישה שלא נבחנת בקביעות מתרחקת מהמציאות.
איך:
- קבעו פגישה ביומן פעמיים בשנה
- הכינו רשימת שאלות פתוחות מראש
- עדכנו את התוכנית בכתב
איך זה ייראה אחרי שיש לכם תוכנית גמישה
אם הצעת האוצר תתקבל ויעלו את גיל הפרישה, אתם תהיו בין הבודדים שלא יופתעו. תיאלצו אולי לעבוד שלוש שנים נוספות, אבל הקצבה שלכם תהיה גבוהה משמעותית. אם החוק ייעצר במגירה כפי שכבר קרה בעבר, נשארתם עם תוכנית גמישה יותר שיכולה לעמוד גם בתרחישים אחרים. ואם, חס וחלילה, יקרה משהו שיכריח אתכם לפרוש בגיל 62, יש לכם גשר. זה הערך של היערכות מראש: אתם לא מנחשים את העתיד, אתם מוגנים בו.
יוסי ורחל סיימו את התהליך עם תיק מאוזן יותר, גשר נזיל של 18 חודשים שייבנה במהלך 5 השנים הבאות, וביטוח אובדן כושר עבודה מוגדל ליוסי. הם לא יודעים אם החוק יעבור. הם כן יודעים שיש להם תוכנית.
רוצים לבחון את התרחישים שלכם?
השלב השביעי, שאי אפשר לבצע לבד באופן מדויק, הוא להתאים את התוכנית ספציפית לחיים שלכם. כל בן זוג, כל קרן, כל חוסך הוא סיפור שונה.
ללא עלות · ללא התחייבות · 100% דיסקרטי
🔒 CFP® · חבר לשכת המתכננים הפיננסיים בישראל · פעיל בעמק יזרעאל ובצפון
נחזור אליכם תוך יום עסקים אחד
שאלות נפוצות
האם בוודאות יעלו את גיל הפרישה ל-70 בשנים הקרובות?
לא. נכון למאי 2026, מדובר בהצעה שנבחנת באוצר במסגרת תוכנית רב-שנתית לשנים 2027-2032. ההצעה טרם הגיעה לכנסת, טרם נחקקה, וטרם נקבע לוח זמנים מחייב. עם זאת, הלחץ האקטוארי על הביטוח הלאומי והמגמה הבינלאומית מעלים את הסבירות לשינוי כזה בעשור הקרוב.
מה קורה אם פיטרו אותי בגיל 64 וחוק העלאת גיל הפרישה כבר תקף?
זה התרחיש המסוכן ביותר ולכן הוא בלב התוכנית. אם תהיו ללא הכנסה לפני גיל הפרישה החדש, לא תהיו זכאים לקצבת אזרח ותיק, ומשיכה מקרן הפנסיה תהיה כרוכה בקנס משמעותי. הפתרון הוא בניית תוכנית גשר מוקדמת המבוססת על נכסים נזילים, ולעיתים גם ביטוח אבטלה פרטי או הגדלת ביטוח אובדן כושר עבודה.
האם העלאת גיל הפרישה תשפיע על תיקון 190?
לא ישירות. תיקון 190 לפקודת מס הכנסה מתנה את ההטבות בגיל 60 ובקבלת קצבה חודשית מינימלית של 5,306 ₪ (2026). שני התנאים האלה אינם תלויים בגיל הפרישה הרשמי. עם זאת, אם תידחה גיל הפרישה והקצבה בפועל תידחה, ייתכן שיתקשו חוסכים מסוימים להגיע לקצבה המינימלית מוקדם יחסית.
איך זה משפיע על קצבת אזרח ותיק מהביטוח הלאומי?
זה הצעד התקציבי המשמעותי ביותר עבור המדינה. דחיית גיל הפרישה דוחה גם תשלומי קצבאות זקנה ומגדילה את מספר השנים שבהן עובדים ממשיכים לשלם דמי ביטוח לאומי. לחוסכים, זה אומר המתנה ארוכה יותר לקצבת אזרח ותיק שעומדת היום על 1,838 ₪ ליחיד.
מה לגבי נשים שגיל הפרישה שלהן עולה כיום בהדרגה?
נשים נמצאות בעיצומו של מעבר ארוך לגיל 65, בהתאם לחוק 2017. העלאת גיל הפרישה לנשים בישראל מתרחשת כבר היום בהדרגה, בהתאם לשנת הלידה. אם הצעה חדשה תועלה גם להן ל-70, היא תהיה על גבי השינוי הקיים. נשים בנות 50-55 כיום צריכות לעקוב בקפידה מיוחדת.
האם כדאי להגדיל את ההפקדות לפנסיה עכשיו לאור ההצעה?
לא בהכרח. הגדלת הפקדות היא צעד טוב כשלעצמו אך לא מהסיבה הזאת. הצעד החשוב יותר כעת הוא לבנות נכסים נזילים מחוץ למערכת הפנסיונית. כי הסיכון העיקרי הוא לא קצבה קטנה אלא חוסר נזילות בעשור הקריטי שבין 60 ל-70. באוצר בוחנים גם הפחתת שיעור ההפרשות לפנסיה במקביל, מה שיוצר חוסר ודאות נוספת לגבי המקסום הפנסיוני.
האם זה אומר שאי אפשר לפרוש בגיל 60 בכלל?
לא. גיל הפרישה המוקדמת בישראל הוא 60. הוא לא מבוטל בהצעות הנוכחיות. אדם יוכל לפרוש בגיל 60 גם אם חוק העלאת הגיל יעבור, אך הקצבה תהיה נמוכה משמעותית. הפרישה המוקדמת הופכת לאפשרות, לא כברירת מחדל.
⚠️ הבהרה: המידע במאמר הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות, שיווק פנסיוני או ייעוץ מס כהגדרתם בחוק. אין להסתמך עליו להחלטה פיננסית ללא ייעוץ פרטני עם בעל רישיון מתאים. פיטר הוד הוא בעל הסמכת CFP® וחבר לשכת המתכננים הפיננסיים בישראל, רישיון משווק פנסיוני מטעם רשות שוק ההון מספר L-00132734. תשואות עבר אינן מעידות על תשואות עתידיות. הנתונים עודכנו למאי 2026 וכפופים לשינויי חקיקה.
אודות פיטר הוד
פיטר הוד (Peter Hod) הוא מתכנן פיננסי מוסמך CFP®, חבר לשכת המתכננים הפיננסיים בישראל, המתמחה בתכנון פרישה ושימוש בתיקון 190 ללקוחות בני 50+. פיטר פועל מעפולה ומלווה משפחות מהצפון, עמק יזרעאל והגליל. עקרון הליבה שלו: טובת הלקוח לפני העמלה. רישיון משווק פנסיוני L-00132734 מטעם רשות שוק ההון.