ייסוף השקל והורדת ריבית: מה זה אומר לתיק הפרישה שלכם

מאת פיטר הוד, CFP® · עודכן: מאי 2026

בשורה קצרה: השקל התחזק בכ-18% מול הדולר בשנה האחרונה (נכון למאי 2026), ובנק ישראל צפוי להוריד ריבית בהחלטה ב-25 במאי. לפורשים ולחוסכים בני 50+ זו לא כותרת כלכלית מופשטת. זה משפיע ישירות על התשואה בקרן הפנסיה, על הריבית שמקבלים בפיקדון, ועל כמה הכסף יחזיק מעמד.

מה הסיבה לעליית שווי השקל?

השקל מתחזק בגלל כוחות מבניים, לא בגלל אירוע חד פעמי. מאז 2004 בערך ישראל עברה מגירעון לעודף במאזן התשלומים, כלומר נכנס יותר מטבע זר ממה שיוצא. זו מגמה ארוכה של כעשרים שנה, לא בקו ישר, עם עליות וירידות בדרך.

אבל אפריל 2026 היה חודש קיצוני. לפי בנק ישראל השקל התחזק בכ-7% בחודש אחד, והדולר ירד מתחת ל-3 שקלים לראשונה זה שנים. כאן נכנס פרט שרוב החוסכים לא מכירים. השחקן הדומיננטי בשוק המט״ח הישראלי כיום הוא המשקיעים המוסדיים, אותם גופים שמנהלים את קרנות הפנסיה וקופות הגמל שלכם.

המנגנון פשוט יותר משנשמע. כשוול סטריט עולה, החשיפה המטבעית של המוסדיים גדלה, והם מוכרים דולרים כדי לאזן את התיק. במילים אחרות, הכסף שלכם עצמו הוא חלק מהמנגנון שמחזק את השקל.

איך ייסוף השקל משפיע על הפנסיה שלי?

ייסוף השקל משפיע על החיסכון הפנסיוני כי חלק ניכר מתיק ההשקעות של קרנות הפנסיה מושקע בחו״ל, בעיקר בוול סטריט. כשהשקל מתחזק, אותה השקעה דולרית שווה פחות שקלים, וזה מקזז חלק מהרווח שנרשם בשוק האמריקאי.

זה נשמע מסובך, אבל ברגע שרואים דוגמה זה מתיישר. נניח שמסלול ההשקעה שלכם הרוויח 10% בוול סטריט בשנה מסוימת, אבל באותה שנה השקל התחזק ב-7% מול הדולר. הרווח שתראו בדף החשבון בשקלים יהיה קרוב יותר ל-3%, לא ל-10%. השוק עלה, אבל המטבע ״אכל״ חלק מהעלייה.

הבטן מתהפכת כשרואים את זה, אני יודע. גם לי זה קורה כשאני בודק את התיק המשפחתי. ובכל זאת, חשוב לזכור שזה עובד לשני הכיוונים: כשהשקל נחלש, אותו מטבע דווקא מנפח את התשואה השקלית.

״קשה מאוד לחזות את שער החליפין בעתיד. זה אחד המשתנים הכי קשים, והניסיון מראה שהתחזית הטובה ביותר היא פשוט השער של היום.״

פרופ׳ ליאו ליידרמן, יועץ כלכלי ראשי בבנק הפועלים וחבר ועדה מוניטרית לשעבר בבנק ישראל

מה יקרה לתיק שלי כשהמגמה תתהפך?

כשהשקל ייחלש בחזרה, התשואה השקלית בתיק הפנסיה תקבל דחיפה כלפי מעלה מאותו מטבע שהקטין אותה קודם. הסכנה האמיתית היא לא ההיפוך עצמו, אלא חוסך שמשנה את כל התיק שלו עכשיו על סמך מגמה שעלולה להתהפך מחר.

תנו לי רגע. אף אחד לא יודע מתי המגמה תתהפך, וגם לא לאיזו רמה. פרופ׳ ליידרמן אמר בראיון שטווח של 2.9 עד 3 שקלים לדולר נראה לו נורמלי, אבל הוסיף מיד שזו לא תחזית, וששער החליפין הוא מהמשתנים הקשים ביותר לחיזוי. אני מסכים, אני לא יודע לאן הולך הדולר, ומי שאומר לכם שהוא כן יודע, כדאי שתיזהרו ממנו.

מה כן ידוע? שני תרחישים יכולים להפוך את המגמה: הסכם מדיני שמרגיע את פרמיית הסיכון, או ירידה בוול סטריט שמורידה את החשיפה של המוסדיים. בשני המקרים, מי שבנה תיק מאוזן לגיל שלו יספוג את ההיפוך הרבה יותר טוב ממי שרץ אחרי הכותרת. זו לא החלטה של שנה, זו החלטה של עשור.

מה זה אומר שאני צריך לעשות עם התיק שלי?

המסקנה המעשית היא לא לרדוף אחרי המאקרו אלא לבדוק שלושה דברים שבשליטתכם: מסלול ההשקעה, הוצאות הניהול, והנזילות. שער הדולר והריבית אינם בשליטתכם. שלושת אלה כן.

נכון למאי 2026 ריבית בנק ישראל עומדת על 4%, וריבית הפריים על 5.5%. חטיבת המחקר של בנק ישראל העריכה שהריבית עשויה לרדת לכיוון 3.5% עד סוף 2026. המשמעות לפורשים: אסור לבנות תוכנית פרישה על ריבית פיקדונות גבוהה. הריבית הזו זמנית! הפנסיה צריכה להחזיק שלושים שנה.

בעפולה, במשרד שלי, זה נראה ככה: רחל, בת 64, גמלאית ממערכת החינוך, הגיעה אחרי שקראה כותרת על נפילת הדולר ורצתה ״לצאת מהכל״. בדקנו יחד. התברר שהיא במסלול מנייתי מלא בגיל 64, עם דמי ניהול של 1.1% מהצבירה. לא נגענו בשער הדולר. העברנו אותה למסלול תלוי גיל והורדנו דמי ניהול ל-0.6%. ההפרש הזה לבדו, על צבירה של כ- 1.9 מיליון ₪, שווה לה עשרות אלפי שקלים לאורך הפרישה. המאקרו לא השתנה. התיק שלה כן.

תוכנית פעולה בארבעה צעדים

צעד 1: בדקו את מסלול ההשקעה. היכנסו ל״מסלקה הפנסיונית״ או לאתר הקרן וודאו שהמסלול תואם את הגיל ואת מועד הפרישה. מסלול מנייתי מלא בגיל 66 הוא לרוב לא מתאים.

צעד 2: בדקו דמי ניהול. דמי ניהול מצבירה של 1% ומעלה הם גבוהים. גם רבע אחוז הפרש מצטבר לסכום משמעותי לאורך עשור. זו זכותכם לבקש הוזלה.

צעד 3: אל תיבהלו מהריבית הזמנית. אם בניתם תוכנית סביב ריבית פיקדון של היום, עצרו. הריבית צפויה לרדת. הכסף ה״בטוח״ ייתן פחות בשנה הבאה.

צעד 4: הפרידו בין רעש להחלטה. כותרת על הדולר היא רעש. שינוי מסלול, תיקון דמי ניהול ובניית תזרים לפרישה הם החלטות. זו לא החלטה של שנה, זו החלטה של עשור.

איך זה נראה כשעושים את זה נכון?

חוסך שבדק את שלושת הדברים האלה לא יודע מה יעשה הדולר בשנה הבאה. אבל הוא יודע שהתיק שלו בנוי לגיל שלו, שהוא לא משלם דמי ניהול מיותרים, ושיש לו תזרים מתוכנן. זה ההבדל בין לפחד מכל כותרת כלכלית לבין לישון בלילה.

הצעד הזה, להתאים את התיק ספציפית אליכם, קשה לעשות לבד. רוצים לדעת איפה אתם עומדים? בשיחת צ׳ק-אפ של 20 דקות נעבור יחד על מסלול ההשקעה, על דמי הניהול ועל החשיפה המטבעית בתיק הפרישה שלכם, ותדעו בדיוק מה תקין ומה דורש תיקון.

קבעו שיחת צ׳ק-אפ של 20 דקות לתיק הפרישה שלכם
ללא עלות · ללא התחייבות · 100% דיסקרטי
🔒 CFP® · חבר לשכת המתכננים הפיננסיים · רישיון מס׳ L-00132734
נחזור אליכם תוך יום עסקים אחד

שאלות נפוצות

האם כדאי לפדות עכשיו את ההשקעות בחו״ל בגלל ירידת הדולר?

לרוב לא. תזמון שוק המטבע נחשב לאחד המשתנים הקשים ביותר לחיזוי, גם למומחים. החלטת פדיון צריכה להתבסס על הגיל, הצורך והמסלול שלכם, לא על כותרת. התייעצו עם בעל רישיון לפני כל שינוי.

מה יקרה לפנסיה שלי כשהשקל ייחלש בחזרה?

כשהשקל נחלש, התשואה השקלית בתיק הפנסיה מקבלת דחיפה כלפי מעלה מההשקעות בחו״ל. ההשפעה עובדת לשני הכיוונים. לכן תיק מאוזן לגיל שלכם סופג היפוך מגמה טוב יותר מתיק שנבנה סביב המצב הנוכחי.

הורדת ריבית ב-25 במאי 2026 תעלה את הפנסיה שלי?

בעקיפין ייתכן. ירידת ריבית מעלה בדרך כלל את שווי האג”ח בתיק הפנסיה. מנגד היא מורידה את הריבית על פיקדונות. ההשפעה הכוללת תלויה בהרכב התיק האישי שלכם.

למה השקל מתחזק אם המצב הביטחוני לא רגוע?

לפי בנק ישראל, מאז 2004 ישראל בעודף במאזן התשלומים, והמשקיעים המוסדיים מוכרים דולרים כשוול סטריט עולה. אלה כוחות מבניים שחזקים יותר מהרעש הביטחוני קצר הטווח.

כמה דמי ניהול זה ״יותר מדי״ בקרן פנסיה?

דמי ניהול מצבירה מעל 0.7% עד 1% נחשבים גבוהים יחסית, ותלוי בסוג המוצר. כדאי להשוות מול קרנות ברירת המחדל ולבקש הוזלה. אפילו רבע אחוז משנה לאורך שנים.

מאמרים קשורים: שירות Family CFO לליווי פיננסי משפחתי

⚠️ הבהרה: המאמר מתבסס על ראיון שפורסם בערוץ 10 עם פרופ׳ ליאו ליידרמן (14 במאי 2026) ועל נתוני בנק ישראל. המידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות, שיווק פנסיוני או ייעוץ מס כהגדרתם בחוק. אין להסתמך עליו להחלטה פיננסית ללא ייעוץ פרטני עם בעל רישיון מתאים. פיטר הוד הוא בעל הסמכת CFP®, יועץ פנסיוני מורשה מטעם משרד האוצר, רישיון מס׳ L-00132734. תשואות עבר אינן מעידות על תשואות עתידיות. הנתונים עודכנו למאי 2026 וכפופים לשינויי חקיקה ולתנודות שוק.

פיטר הוד (Peter Hod) הוא מתכנן פיננסי מוסמך CFP®, יועץ פנסיוני מורשה מטעם משרד האוצר מאז 2014, רישיון מס׳ L-00132734. פיטר פועל מעפולה ומלווה משפחות מהצפון, עמק יזרעאל והגליל בתכנון פרישה ובשימוש בתיקון 190. עקרון הליבה שלו: טובת הלקוח לפני העמלה.