מאת פיטר הוד, CFP® · עודכן: יולי 2026
תקציר מהיר: ניהול השקעות אקטיבי מול פסיבי אינו שאלה של מי צודק, אלא של כמה מכל אחד. הנתונים מראים שרוב המנהלים האקטיביים לא מכים את המדד לאורך זמן, אבל מסלול מחקה מדד לבדו חושף אתכם לסיכון רצף התשואות. אני עובד עם חלוקה של 50:50 בין השניים, בתוך פיזור רחב יותר.
שלוש נקודות מפתח
- לפי S&P Dow Jones Indices, 79% מקרנות המניות האקטיביות הגדולות בארה״ב פיגרו אחרי מדד S&P 500 בשנת 2025.
- על פני 20 שנה עד סוף 2024, 94.1% מהקרנות האמריקאיות פיגרו אחרי מדד הייחוס שלהן.
- פער דמי ניהול של 0.5% בשנה על 1,000,000 ₪ לאורך 20 שנה שווה מאות אלפי שקלים, גם בלי שינוי בתשואה.
יום שלישי בבוקר, המשרד בעפולה. מולי יושב גבר בן 64, מהנדס תחזוקה שפרש לפני חודשיים אחרי 31 שנה באותו מפעל בעמק. הוא מניח על השולחן שני דפים מודפסים. באחד מסלול כללי בקופת גמל. בשני מסלול מחקה מדד S&P 500. ״החתן שלי אמר לי שהמסלול הכללי זה גזל,״ הוא אומר. ״היועץ בבנק אמר לי שמדד זה הימור. שניהם נשמעים בטוחים בעצמם. אני צריך להחליט השבוע.״
זו השיחה הכי נפוצה שיש לי בשלוש השנים האחרונות. שני הצדדים אמרו לו חצי אמת, חשוב להבין למה שניהם צודקים וטועים באותה המידה.
אתם לא לבד: מה קורה בשוק הישראלי
קופת גמל להשקעה, מכשיר שהושק ב-2016, מנהלת כיום נכסים בהיקף של כ-80 מיליארד ₪, ותקרת ההפקדה השנתית עומדת על 83,641 ₪ לאדם (נכון ל-2026). חלק ניכר מהכסף הזה זרם בשנים האחרונות למסלולים מחקי מדד, אחרי עשור שבו המדדים האמריקאיים עלו חזק.
התנועה הזאת לא הגיעה מניתוח. היא הגיעה מתשואות עבר. אני רואה את זה כל הזמן: אנשים מניידים כספים למסלול מחקה מדד בדיוק אחרי שנה טובה, ומניידים חזרה למסלול כללי בדיוק אחרי רבעון גרוע. זו התנהגות תגובתית, לא אסטרטגיה.
והנה הנתון שמחזיק את הכל: קצבת אזרח ותיק ליחיד עומדת על 1,838 ₪ בחודש (המוסד לביטוח לאומי). מול שכר ממוצע במשק של 13,769 ₪ (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ינואר 2026), ברור שהחיסכון הפרטי הוא זה שיקבע איך תיראה הפרישה, לא הקצבה הממלכתית. לכן ההחלטה על אופן ניהול הכסף היא לא טכנית.
הסיבה שהבעיה לא נפתרת לבד
יש כאן שתי שאלות שונות, בואו נפריד.
השאלה הראשונה: איזה סגנון ניהול מייצר תשואה גבוהה יותר לאורך 20 שנה. השאלה השנייה: איזה תיק יאפשר לכם לישון בלילה כשהשוק יורד 30% ואתם כבר לא מפקידים, אלא מושכים.
ההטיה הקוגניטיבית שתופסת כאן את רוב האנשים נקראת אשליית הבחירה הבינארית. המוח מציג את זה כשאלת ״או-או״, כי ככה קל יותר להחליט. אבל תיק השקעות אינו הצבעה, הוא לא חייב לבחור צד.
הריפריים (מסגור מחדש) שאני מציע: אל תשאלו ״אקטיבי או פסיבי״. שאלו ״כמה מכל אחד, ובאיזה חלק מהכסף״.
מה ההבדל בין ניהול השקעות אקטיבי לפסיבי?
ניהול השקעות פסיבי הוא מדיניות שבה הכסף עוקב אחרי מדד קיים, כמו S&P 500 או מדד תל אביב 125, בלי ניסיון לבחור ניירות ערך ספציפיים. ניהול השקעות אקטיבי הוא מדיניות שבה ועדת השקעות בוחרת ניירות ומשקולות במטרה להשיג תשואה גבוהה מהמדד. ההבדל המעשי המרכזי הוא עלות: מסלול פסיבי גובה בדרך כלל דמי ניהול נמוכים יותר.
בישראל ההבחנה הזאת מטשטשת קצת. מסלול ״מחקה מדד״ בקופת גמל אינו קרן סל טהורה. הוא מסלול השקעה בתוך גוף מוסדי, שהתקנון שלו מחייב אותו לעקוב אחרי מדד מסוים. יש בו עדיין החלטות תפעוליות, נזילות, וניהול מט״ח.
ומצד שני, מסלול ״כללי״ בקרן פנסיה מקיפה אינו אקטיבי לגמרי. 30% מהצבירה בקרן פנסיה מקיפה מושקעים באגרות חוב מיועדות עם תשואה מובטחת של כ-5.15% צמוד מדד. זה רכיב שאין לו מקבילה בשום מדד סחיר בעולם, והוא מגיע אליכם בלי קשר לדעה שלכם על ניהול אקטיבי.
| פרמטר | ניהול פסיבי (מחקה מדד) | ניהול אקטיבי (כללי/מנייתי) |
|---|---|---|
| דמי ניהול טיפוסיים מצבירה | נמוכים יותר | גבוהים יותר |
| שקיפות המדיניות | גבוהה, המדד ידוע מראש | תלויה בדיווח הגוף |
| התנהגות בירידות חדות | יורד עם המדד במלואו | לועדת ההשקעות יש שיקול דעת |
| חשיפה לרכיב מובטח | אין | קיים בקרן פנסיה מקיפה |
| תלות באדם מסוים | נמוכה | גבוהה |
השורה שחשוב לקחת מהטבלה: ההבדל אינו רק בתשואה הצפויה. הוא בסוג הסיכון.
האם מנהלי השקעות באמת מצליחים להכות את המדד?
לא, לא באופן עקבי. לפי S&P Dow Jones Indices, 79% מקרנות המניות האקטיביות הגדולות בארה״ב פיגרו אחרי מדד S&P 500 בשנת 2025, השנה הרביעית הגרועה ביותר למנהלים אקטיביים ב-25 שנות המדידה. על פני 20 שנה עד סוף 2024, 94.1% מהקרנות האמריקאיות פיגרו אחרי מדד S&P 1500 (כן יש מדד כזה למרות שהוא לא הכי מדובר בארץ)
הנתונים האלה עקביים גם מחוץ לארה״ב. באותה תקופה של 20 שנה, 95.4% מקרנות השווקים המתעוררים פיגרו אחרי מדד הייחוס שלהן (S&P Dow Jones Indices). דפוס נוסף שחוזר בכל דוח: ככל שאופק המדידה מתארך, שיעור הפיגור עולה.
יש כאן עוד נתון שכמעט אף אחד לא מזכיר. פחות ממחצית מהקרנות האמריקאיות (48.5%) בכלל שרדו את תקופת 20 השנה. השאר נסגרו או מוזגו. כלומר, גם אם בחרתם מנהל מוצלח ב-2005, הסיכוי שהמוצר עצמו עדיין קיים היום נמוך מ-50%.
המספרים לא משקרים, אבל הם גם לא מספרים הכול. שיעור הפיגור מודד תשואה. הוא לא מודד מה קורה למי שנכנס לפרישה בדיוק בשנה שבה המדד יורד.
למה אני ממליץ על שילוב 50:50 ולא על בחירה בין השניים?
כי הבחירה הבינארית מייצרת סיכון שאף צד לא מדבר עליו. חלוקה של 50% מהחיסכון למסלולים מחקי מדד ו-50% למסלולים מנוהלים נותנת לכם את יתרון העלות והשקיפות של הפסיבי, יחד עם שיקול הדעת והרכיבים הלא-סחירים של האקטיבי. זו עמדה שלי, ולא כל מתכנן פיננסי יסכים איתה.
הטיעון של אנשי המדד הטהור חזק, ואני מכבד אותו: אם 94% מהמנהלים מפגרים, למה לשלם על זה? התשובה שלי היא שהם מודדים דבר אחד, תשואה יחסית, ומתעלמים משניים אחרים.
הראשון הוא סיכון רצף התשואות. סיכון רצף התשואות הוא הסיכון שירידה חדה בשנים הראשונות לפרישה תפגע בחיסכון הרבה יותר מאותה ירידה בגיל 45. הסיבה פשוטה: בגיל 45 אתם מפקידים לתוך הירידה. בגיל 66 אתם מושכים ממנה. אותה ירידה, תוצאה אחרת לגמרי.
השני הוא הרכיב הלא-סחיר. איגרות החוב המיועדות בקרן פנסיה מקיפה, המקדם המובטח בפוליסות ביטוח מנהלים ותיקות, והנזילות המובנית בקופת גמל להשקעה. אף מדד לא נותן לכם אותם.
פיזור אמיתי הוא לא בחירה בין אקטיבי לפסיבי, אלא סירוב לבחור.
לקוח עם 1,200,000 ₪ פרוסים בין קופת גמל, קרן השתלמות ותיק ני״ע. במקום להעביר את הכל למסלול אחד, אנחנו מחלקים. חצי במסלולים מחקי מדד, חצי במסלולים מנוהלים, כולל רכיב סולידי לשנים הקרובות. ואז אנחנו קובעים תאריך אחד בשנה לאיזון מחדש, ולא נוגעים בזה בין לבין.
למה 50 ולא 70 ולא 30? כי זה מספר שאפשר לזכור, אפשר לאזן, ולא דורש מכם צדק. אין מחקר שקובע ש-50 הוא המספר האופטימלי. יש מחקרים שמראים שתיק שאתם מסוגלים להחזיק בירידה עדיף על תיק מושלם שתנטשו ברבעון גרוע.
אגב, שאלה שעולה אצלי כמעט כל שבוע: מה עושים כשבן או בת הזוג לא רוצים לשמוע על זה בכלל. אין תשובה קלה. מה שעובד אצלי, להתחיל מהשאלה ״כמה כסף נכנס לחשבון ב-1 לחודש״, ולא מהמסלולים.
רוצים לבדוק איך התיק שלכם מפוזר בפועל? בדיקת פיזור התיק, 20 דקות, ללא עלות.
מה זה פיזור השקעות נכון, מעבר לאקטיבי מול פסיבי?
פיזור השקעות הוא חלוקת הכסף בין נכסים שאינם מתנהגים אותו הדבר, כדי שירידה באחד לא תגרור את כל התיק. אקטיבי מול פסיבי הוא רק שכבה אחת מתוך שש. רוב התיקים שאני רואה מפוזרים היטב בשכבה אחת ובכלל לא בשאר.
שכבה 1: פיזור בין סוגי נכסים
מניות, אג״ח ממשלתי, אג״ח קונצרני, נדל״ן מניב, מזומן. אלה מתנהגים שונה בסביבות ריבית שונות. תיק שכולו ״מדד מניות״ אינו מפוזר, גם אם הוא מכיל 500 חברות.
שכבה 2: פיזור גיאוגרפי ומטבעי
חשיפה למדד אמריקאי לבדו היא חשיפה כפולה: לשוק האמריקאי ולדולר. אחרי 7 באוקטובר 2023 ראיתי אצל לקוחות תנודות שנבעו משער החליפין לפחות כמו משוק המניות. פיזור בין שוק ישראלי, אמריקאי, אירופי ומתפתח מרכך את זה. אם רוב ההוצאות שלכם בשקלים, שווה לוודא שחלק מהתיק גם הוא שקלי.
שכבה 3: פיזור בין גופים מנהלים
זו השכבה שהכי מוזנחת. חוסך שכל הכסף שלו אצל גוף אחד חשוף לא רק לשוק, אלא גם לאיכות הניהול, לשירות, ולמערכות של אותו גוף. אני לא מדבר על סיכון קריסה. אני מדבר על יום שבו תצטרכו משהו דחוף ומולכם עומד מוקד אחד בלבד.
שכבה 4: פיזור בזמן
הפקדה חודשית קבועה מפזרת את מחיר הכניסה. גם בפרישה זה רלוונטי: משיכה מדורגת עדיפה על משיכת סכום גדול בנקודת זמן אחת.
שכבה 5: פיזור בין מכשירים ומיסוי
קרן פנסיה, קופת גמל, קרן השתלמות, קופת גמל להשקעה ותיק ני״ע חייבים במס אחרת. מס רווח הון רגיל עומד על 25% ריאלי, בעוד שהיוון הוני במסגרת תיקון 190 לפקודת מס הכנסה ממוסה ב-15% נומינלי. מי שכל הכסף שלו במכשיר אחד ויתר על גמישות מיסויית שאי אפשר לשחזר בדיעבד.
שכבה 6: פיזור לפי אופק זמן
הכסף שתצטרכו בשנתיים הקרובות לא צריך להיות באותו מסלול כמו הכסף שתצטרכו בגיל 85. זו החלוקה שמונעת את הטעות הכי יקרה בפרישה: מכירה בהפסד כדי לממן הוצאה שוטפת.
מתי כדאי לשנות את התמהיל לקראת פרישה?
בערך חמש עד שבע שנים לפני מועד הפרישה המתוכנן, ולא בגיל הפרישה עצמו. בשלב הזה בונים ״כרית״ של שנתיים עד שלוש שנות הוצאות במסלול סולידי, ומשאירים את היתר בחלוקה של 50:50. המטרה אינה להקטין תשואה, אלא לוודא שלא תיאלצו למכור מניות בירידה.
תנו לי רגע לקחת אתכם אחורה. מי שפרש ב-2007 ראה את החיסכון שלו נחתך ב-2008, בדיוק כשהתחיל למשוך. מי שפרש ב-2010 ראה עשור מצוין. אותה החלטה, אותו תיק, פער עצום בתוצאה. ההבדל היחיד היה תאריך הלידה.
ועוד משהו חשוב: אני לא יודע מה יעשה השוק בשנתיים הקרובות. אף אחד לא יודע. בגלל זה בונים כרית ולא תחזית.
נקודה טכנית שחוסכת כאב: מעבר בין מסלולי השקעה בתוך אותו מוצר פנסיוני אינו אירוע מס. ניוד בין גופים באותו סוג מוצר גם הוא אינו אירוע מס. מכירה בתיק ני״ע חייב במס כן. לכן סדר הפעולות משנה.
תוכנית פעולה בשישה צעדים
צעד 1: מפו את כל הכסף
מה: רכזו בדף אחד את כל המוצרים הפנסיוניים והפיננסיים שלכם.
למה: אי אפשר לפזר מה שלא רואים. רוב הלקוחות מגלים מוצר אחד שהם שכחו.
איך:
- היכנסו למסלקה הפנסיונית ולהר הכסף
- הורידו דוח שנתי אחרון מכל גוף
- רשמו לכל מוצר: יתרה, מסלול, דמי ניהול מצבירה ומהפקדה
⚠️ שימו לב: דוח רבעוני אינו מספיק. הדוח השנתי מפרט את מבנה העלויות.
צעד 2: סווגו כל שקל לאקטיבי או פסיבי
מה: ליד כל מוצר סמנו את המסלול בפועל, לא את המסלול שאתם זוכרים.
למה: מסלול ברירת מחדל תלוי גיל אינו פסיבי, גם אם הוא נשמע אוטומטי.
איך:
- חפשו את שם המסלול המדויק בגמל-נט או פנסיה-נט
- קראו את מדיניות ההשקעה בתקנון
- חשבו את היחס הכולל באחוזים
⚠️ שימו לב: שם מסלול שמכיל ״מדד״ לא תמיד אומר מעקב מלא.
צעד 3: קבעו את יעד ה-50:50
מה: החליטו מה נחשב בסיס החישוב, כלל החיסכון או רק החלק המנייתי.
למה: בלי הגדרה ברורה, האיזון מחדש הופך לוויכוח.
איך:
- אני ממליץ לחשב על החלק המנייתי בלבד
- השאירו את רכיב האג״ח והרכיב המובטח מחוץ למשוואה
- כתבו את ההחלטה על דף וחתמו עליה בתאריך
⚠️ שימו לב: אל תשנו את היעד בעקבות רבעון בודד.
צעד 4: בדקו פיזור גיאוגרפי ומטבעי
מה: ודאו שהחשיפה שלכם אינה מרוכזת בשוק אחד ובמטבע אחד.
למה: ריכוז גיאוגרפי הוא הסיכון הכי נפוץ ששכחו לתמחר.
איך:
- בדקו כמה אחוז מהתיק חשוף לשוק האמריקאי
- בדקו כמה אחוז חשוף לדולר ללא גידור
- הוסיפו רכיב שקלי אם רוב ההוצאות שלכם בשקלים
⚠️ שימו לב: מדד עולמי הוא עדיין ברובו אמריקאי.
צעד 5: בנו כרית נזילות לשנתיים
מה: הפרישו סכום שמכסה שנתיים של הוצאות שוטפות למסלול סולידי או נזיל.
למה: זה הרכיב שמונע מכירה בהפסד ברגע הלא נכון.
איך:
- חשבו הוצאה חודשית ממוצעת וכפלו ב-24
- הפחיתו מזה קצבאות קבועות שכבר נכנסות
- מקמו את ההפרש בקופת גמל להשקעה או במסלול כספי
⚠️ שימו לב: כרית גדולה מדי פוגעת בתשואה לטווח ארוך.
צעד 6: קבעו תאריך איזון שנתי
מה: בחרו יום קבוע בשנה לבדיקת היחס והחזרתו ליעד.
למה: איזון מכני מכריח אתכם למכור מה שעלה ולקנות מה שירד.
איך:
- קבעו תזכורת ביומן, למשל ה-1 בפברואר
- אזנו רק אם הסטייה עולה על 5%
- תעדו כל שינוי עם תאריך ונימוק
⚠️ שימו לב: איזון תכוף מדי גורר עלויות ולא משפר תוצאה.
איך זה נראה אחרי
בעוד שנה, כשתשבו לבדוק, לא תשאלו את עצמכם אם בחרתם נכון. תראו דף אחד עם כל הכסף, חלוקה שאתם מבינים, וכרית שמכסה את השנתיים הקרובות. כשהשוק ירד, ותהיו בטוחים שהוא ירד, לא תצטרכו לעשות כלום. זה ההבדל בין תיק שמנהלים לבין תיק שמגיבים אליו.
הצעד השביעי הוא היחיד שקשה לעשות לבד: להתאים את החלוקה למצב הספציפי שלכם, לגיל, למועד הפרישה ולמבנה המס. קבעו שיחת היכרות של 20 דקות עם פיטר.
ללא עלות · ללא התחייבות · 100% דיסקרטי
🔒 מתכנן פיננסי מוסמך CFP · רישיון פנסיוני L-00132734 · מלווה משפחות מאז 2010 · 100+ ביקורות בגוגל
נחזור אליכם תוך יום עסקים אחד.
שאלות נפוצות
האם מסלול מחקה מדד תמיד זול יותר?
לא תמיד. דמי הניהול מצבירה במסלולים מחקי מדד נמוכים בדרך כלל, אבל דמי הניהול מהפקדה נקבעים בנפרד ולעיתים זהים. בדקו את שני המספרים בדוח השנתי לפני שאתם מסיקים מסקנה.
אני בן 63 עם 900,000 ₪ בקופת גמל, האם החלוקה 50:50 מתאימה לי?
תלוי מתי אתם מתכננים למשוך ומה יהיו מקורות ההכנסה הקבועים שלכם. אם הפרישה בעוד שנתיים, הייתי מתחיל מבניית כרית לשנתיים ורק אז מחלק את היתרה. חלוקה לפני כרית היא סדר פעולות הפוך.
מעבר בין מסלולי השקעה גורר תשלום מס?
מעבר בין מסלולים בתוך אותו מוצר פנסיוני אינו אירוע מס, וכך גם ניוד בין גופים באותו סוג מוצר. מכירת ניירות ערך בתיק השקעות פרטי כן חייבת במס רווח הון של 25% ריאלי.
אם 94% מהמנהלים מפגרים אחרי המדד, למה בכלל להחזיק אקטיבי?
כי חלק מהרכיבים בתיק פנסיוני ישראלי אינם קיימים בשום מדד. איגרות חוב מיועדות בקרן פנסיה מקיפה נותנות כ-5.15% צמוד מדד על 30% מהצבירה. זו תשואה מובטחת שמדד סחיר לא יכול לספק.
מה קורה אם השוק יורד בשנה הראשונה לפרישה?
זה בדיוק סיכון רצף התשואות. אם יש לכם כרית של שנתיים במסלול סולידי, אתם מושכים ממנה ולא מוכרים מניות בהפסד. בלי כרית, ירידה של 30% בשנה הראשונה יכולה לקצר את אורך החיים של החיסכון בשנים.
כמה פעמים בשנה כדאי לבדוק את התיק?
פעם אחת לצורך איזון, ופעם נוספת לבדיקת דמי ניהול. בדיקה חודשית מגדילה את הסיכוי להחלטה רגשית ולא משפרת תוצאה.
האם כדאי לפצל את הכסף בין כמה גופים מנהלים?
לרוב כן, במיוחד בסכומים מעל מיליון ₪. זה מפזר סיכון תפעולי ושירותי, ומאפשר להשוות ביצועים בפועל. החיסרון הוא יותר בירוקרטיה, ולכן שני גופים בדרך כלל מספיקים.
מה ההבדל בין מסלול כללי למסלול תלוי גיל?
מסלול כללי מנוהל לפי שיקול דעת ועדת ההשקעות ללא התאמה לגיל. מסלול תלוי גיל מקטין חשיפה למניות באופן אוטומטי ככל שמתקרבים לגיל הפרישה, לפי מודל קבוע מראש.
⚠️ הבהרה: המידע במאמר הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות, שיווק פנסיוני או ייעוץ מס כהגדרתם בחוק. אין להסתמך עליו להחלטה פיננסית ללא ייעוץ פרטני עם בעל רישיון מתאים. פיטר הוד הוא מתכנן פיננסי מוסמך CFP, חבר לשכת המתכננים הפיננסיים בישראל, בעל רישיון פנסיוני L-00132734 מטעם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. תשואות עבר אינן מעידות על תשואות עתידיות. הנתונים עודכנו ליולי 2026 וכפופים לשינויי חקיקה.
פיטר הוד (Peter Hod) הוא מתכנן פיננסי מוסמך CFP, בעל רישיון פנסיוני L-00132734, חבר לשכת המתכננים הפיננסיים בישראל, המתמחה בתכנון פרישה, מיסוי פנסיוני ותיקון 190 ללקוחות בני 50+. פיטר פועל מעפולה ומלווה משפחות מהצפון, עמק יזרעאל והגליל מאז 2010, עם כ-1,000 לקוחות ומעל 100 ביקורות בגוגל. עקרון הליבה שלו: טובת הלקוח לפני העמלה.
פרופיל בלשכת המתכננים הפיננסיים · LinkedIn · ערוץ היוטיוב של כוכב פיננסי
