מאת פיטר הוד, CFP® · עודכן: אוקטובר 2026
תקציר מהיר: בשנת 2026 קרן פנסיה מקיפה מקבלת עד 5,645 ₪ בחודש. מי שמרוויח יותר (בערך מ-27,000 ₪ ברוב שיעורי ההפקדה) צריך מוצר נוסף לחלק העודף: קרן פנסיה משלימה, קופת גמל או ביטוח מנהלים. הבחירה תלויה בשלוש שאלות: כיסוי לאובדן כושר עבודה, ביטוח למקרה מוות, ומסלול ההשקעה.
שלוש נקודות מפתח
- תקרת ההפקדה לקרן פנסיה מקיפה ב-2026 היא 5,645.29 ₪ בחודש, 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק.
- מספטמבר 2023 שכיר רשאי להפקיד לביטוח מנהלים רק אם שכרו עולה על 27,538 ₪ והוא כבר מפקיד לקרן פנסיה עד התקרה.
- בכל שלושת המוצרים המשלימים תקרת דמי הניהול זהה: עד 4% מההפקדה ועד 1.05% מהצבירה.
תוכן עניינים
- מהי תקרת ההפקדה לקרן פנסיה מקיפה ב-2026?
- מה קורה לכסף שעובר את התקרה?
- קרן פנסיה משלימה: למי היא מתאימה?
- קופת גמל לתגמולים: מתי היא עדיפה?
- ביטוח מנהלים: למי הוא עדיין רלוונטי ב-2026?
- תוכנית פעולה בשישה צעדים
- שאלות נפוצות
רונית, בת 52 מעפולה, מהנדסת בתעשייה, הניחה על השולחן שלי את דו״ח המסלקה הפנסיונית שלה ושאלה שאלה אחת: ״מה זה החשבון השני הזה?״
החשבון השני היה קרן פנסיה משלימה. רונית לא פתחה אותה. היא נפתחה לבד, ברגע ששכרה עבר 27,100 ₪ ברוטו וההפקדות החודשיות עברו את התקרה של הקרן המקיפה. כבר ארבע שנים כ-2,270 ₪ בחודש זורמים לשם, במסלול שאף אחד לא בחר בשבילה, עם כיסוי ביטוחי שהיא לא ידעה אם הוא קיים.
״אני אחראית על פרויקטים של מיליונים,״ היא אמרה, ״ואת הכסף שלי לא בדקתי.״ זה לא כישלון שלה. קרן פנסיה משלימה, קופת גמל או ביטוח מנהלים הם שלושה מוצרים שונים מאוד, ורוב מי שעובר את התקרה מקבל את אחד מהם בלי לבחור (כברירת מחדל נפתחת קרן פנסיה משלימה). בואו ננסה להבין מה מתאים לכם.
אתם לא לבד: מי עובר את התקרה ב-2026
לפי נתוני השכר הממוצע של המוסד לביטוח לאומי, השכר הממוצע במשק לעניין סעיף 2 לחוק עומד על 13,769 ₪ החל מינואר 2026, לעומת 13,316 ₪ ב-2025. מהמספר הזה נגזרת תקרת ההפקדה לקרן הפנסיה המקיפה, ולכן היא עולה כמעט כל שנה.
לפי כל-זכות, קרן פנסיה מקיפה (2026), התקרה החודשית היא 5,645.29 ₪, והיא כוללת את כל רכיבי ההפקדה יחד: תגמולי עובד, תגמולי מעסיק ופיצויים. מה שעובר אותה חייב לעבור למוצר אחר.
השכר שבו פוגשים את התקרה תלוי בשיעורי ההפקדה שלכם. זה החישוב לשנת 2026:
| שיעור הפקדה כולל | הרכב (עובד / מעסיק / פיצויים) | שכר שבו מגיעים לתקרה |
|---|---|---|
| 18.5% | 6% / 6.5% / 6% | 30,515 ₪ |
| 20.83% | 6% / 6.5% / 8.33% | 27,102 ₪ |
| 21.83% | 6% / 7.5% / 8.33% | 25,860 ₪ |
| 22.83% | 7% / 7.5% / 8.33% | 24,728 ₪ |
כלומר, לא צריך להיות מנכ״ל כדי להגיע לשם. מהנדסים, רופאים, אנשי הייטק ומנהלי מחלקות בכל רחבי הארץ עוברים את התקרה כבר היום. למי שכבר שם, כדאי לקרוא גם על הפקדה מעבר לתקרה לפנסיה והשפעתה על המס בפרישה. ״מתוך 100 דו״חות מסלקה של לקוחות שכירים שבדקתי ב-2026, אצל 30 נפתחה קרן משלימה אוטומטית, ורק 2 ידעו באיזה מסלול היא מנוהלת.״
למה הבעיה לא נפתרת לבד
ברוב הקרנות, כשההפקדה עוברת את התקרה, העודף ״גולש״ לקרן המשלימה באותה חברה. זה נוח. וזה בדיוק מה שמסוכן בזה: מה שקורה אוטומטית מרגיש כמו החלטה שמישהו כבר קיבל.
פסיכולוגים קוראים לזה הטיית ברירת המחדל. אנשים נשארים עם מה שקיבלו, גם כשלא בחרו בו. אני רואה את זה כל שבוע.
תנו לי רגע לקחת אתכם אחורה. עד 2013 התשובה הייתה כמעט אוטומטית: ביטוח מנהלים, כי הוא הבטיח מקדם קצבה ביום ההצטרפות. ב-2013 ביטל הממונה על שוק ההון את האפשרות להצטרף לביטוח מנהלים עם מקדם מובטח, והשאלה נפתחה מחדש. בספטמבר 2023 נוספה מגבלה על ההצטרפות לביטוח מנהלים. מי שבנה את התמונה שלו לפני עשור עובד היום עם מפה ישנה.
מהי תקרת ההפקדה לקרן פנסיה מקיפה ב-2026?
תקרת ההפקדה לקרן פנסיה מקיפה היא הסכום החודשי המרבי שמותר להפקיד אליה, 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק. בשנת 2026 מדובר ב-5,645.29 ₪ בחודש, כ-67,743 ₪ בשנה. התקרה חלה על שכירים ועל עצמאים כאחד, וכוללת את כל רכיבי ההפקדה.
הסיבה לתקרה פשוטה. קרן פנסיה מקיפה היא קרן שכ-30% מנכסיה מושקעים באגרות חוב מיועדות שהמדינה מבטיחה להן תשואה. המדינה מוכנה לסבסד את זה עד גבול מסוים, לא על כל שקל של כל שכר.
התקרה היא חודשית מצטברת: אם בחודש מסוים לא ניצלתם את מלוא התקרה, היתרה עוברת לחודשים הבאים באותה שנה. זה מסביר למה אצל חלק מהחוסכים הקרן המשלימה נפתחת רק באמצע השנה, אחרי מענק או בונוס.
אפשר להגדיל את השכר המבוטח במקיפה?
כן, בגבולות מסוימים. יש מי שמפנים את רכיב הפיצויים לקופת גמל ומשאירים את התגמולים בקרן המקיפה, וכך מבטחים בה שכר גבוה יותר. זה מהלך שמשנה גם את הכיסוי הביטוחי וגם את מקדם הקצבה על הפיצויים, ולכן הוא דורש בדיקה פרטנית.
מה קורה לכסף שעובר את התקרה?
הכסף שעובר את תקרת הקרן המקיפה מופנה למוצר פנסיוני משלים, ובפועל יש שלוש אפשרויות: קרן פנסיה משלימה, קופת גמל לתגמולים, או ביטוח מנהלים. אם לא בחרתם, ברוב הקרנות העודף גולש אוטומטית לקרן המשלימה באותה חברה מנהלת.
אפשרות שאנשים שואלים עליה הרבה היא קופת גמל להשקעה. היא לא אפשרות כאן. קופת גמל להשקעה היא מוצר להפקדה עצמאית, ואי אפשר להפנות אליה הפקדות מעסיק או פיצויים במעמד שכיר.
בנוסף, מי שעובר את התקרה צריך לשים לב לתקרות המס, שהן נפרדות לגמרי מתקרת ההפקדה. לפי לוח העזר לחישוב מס של רשות המסים בישראל (ינואר 2026), הפקדת מעסיק לתגמולים עד 7.5% משכר של עד 34,423 ₪ בחודש אינה נזקפת כהכנסה. תקרת ההפקדה לפיצויים בפטור היא 45,600 ₪ בשנה. מעל הסכומים האלה ההפקדה עדיין אפשרית, אבל העובד משלם עליה מס בזמן ההפקדה. ההפקדות האלה אמורות להירשם כקצבה מוכרת, הפטורה ממס בפרישה.
שלושת המוצרים חולקים את אותה תקרת דמי ניהול, ולכן ההבדל ביניהם נמצא במקומות אחרים:
| קרן פנסיה משלימה | קופת גמל לתגמולים | ביטוח מנהלים | |
|---|---|---|---|
| תקרת דמי ניהול (חוק) | 4% מהפקדה, 1.05% מצבירה | 4% מהפקדה, 1.05% מצבירה | 4% מהפקדה, 1.05% מצבירה |
| כיסוי לאובדן כושר עבודה ומוות | אפשרי בתוך הקרן, תעריף קבוצתי | לא כלול, המעסיק רוכש בנפרד | אפשרי, חיתום ותמחור אישי |
| הגדרת אובדן כושר עבודה | עיסוק סביר | לפי הפוליסה שנרכשה | אפשרות להגדרה עיסוקית |
| תשלום קצבה בפרישה | כן, החל מגיל 60 | לא, מעבירים לקופה משלמת | כן |
| מקדם קצבה מובטח | לא | לא | ניתן לנעול מגיל 60 |
| מי רשאי להצטרף (שכיר) | כולם | כולם | שכר מעל 27,538 ₪ והפקדה מלאה לקרן פנסיה |
אגב, שאלה שעולה אצלי הרבה: ״אפשר פשוט לבקש מהמעסיק להפריש פחות ולקבל את ההפרש בנטו?״ על חלק העובד, לפעמים, אם ההסכם מאפשר. על חלק המעסיק, כמעט אף פעם. ולוותר על הפקדת מעסיק פטורה ממס כדי לקבל שכר חייב במס זו לרוב עסקה גרועה.
רוצים לדעת באיזה מוצר יושב החלק העודף שלכם? שלחו לי את דו״ח המסלקה ואמפה לכם את כל החשבונות, בלי עלות
קרן פנסיה משלימה: למי היא מתאימה?
קרן פנסיה משלימה, שנקראת גם קרן פנסיה כללית, היא קרן פנסיה בלי תקרת הפקדה, ש-100% מנכסיה מושקעים בשוק ההון ללא אגרות חוב מיועדות. היא מתאימה למי שרוצה כיסוי ביטוחי בתעריף קבוצתי גם על השכר שמעל התקרה, וקצבה ישירה מאותה קופה בפרישה.
מה שהופך אותה לבחירה הנפוצה הוא הנוחות. לפי אלטשולר שחם (2026), כשהקרן המשלימה נפתחת בגלישה מהמקיפה, דמי הניהול בה זהים לאלה שנקבעו לכם במקיפה. כלומר, אם השגתם הנחה טובה בקרן המקיפה, היא חלה לרוב גם על החלק העודף. על המשמעות של כל עשירית אחוז כתבתי במאמר על דמי ניהול מול תשואה. שימו לב יש לוודא בתקנון הקרן הספציפית, ההסדר משתנה בין גופים.
מה צריך לבדוק בה?
ראשית, את מסלול הביטוח. בקרן משלימה אפשר לבחור מסלול עם כיסוי מלא, כיסוי חלקי, או מסלול יסוד בלי כיסוי ביטוחי. ברירת המחדל משתנה בין החברות, ולכן אצל לא מעט חוסכים הכסף גלש למסלול בלי כיסוי, בלי שהם יודעים.
שנית, את מנגנון האיזון האקטוארי. גם בקרן המשלימה החוסכים ערבים זה לזה, ועודף או גירעון אקטוארי מתחלקים ביניהם. גם מקדם ההמרה לקצבה בקרן המשלימה גבוה מעט מזה שבמקיפה, כי אין בה אגרות חוב מיועדות.
החיסרון שמדברים עליו פחות
מי שמת בלי שאירים זכאים (בן או בת זוג, ילדים קטינים) מותיר את הכסף ליורשים או למוטבים. אבל מי שיש לו שאירים, הכסף בקרן המשלימה ישולם להם כקצבה חודשית, לא כסכום חד-פעמי. יש משפחות שזה בדיוק מה שהן רוצות, ויש כאלה שלא.
קופת גמל לתגמולים: מתי היא עדיפה?
קופת גמל לתגמולים היא מוצר חיסכון פנסיוני טהור, בלי כיסוי ביטוחי מובנה, עם מגוון רחב של מסלולי השקעה ואפשרות לניהול אישי (IRA). היא מתאימה למי שהכיסוי הביטוחי שלו כבר מספיק ורוצה למקסם את החיסכון על החלק העודף.
החיסרון הגדול שלה: קופת גמל לא משלמת קצבה. לפי הראל, משיכת כספי קופת הגמל (2026), כספים שהופקדו מ-2008 ואילך מיועדים לקצבה, ובגיל הפרישה צריך להעביר אותם לקופה משלמת לקצבה, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים. משיכה חד-פעמית של תגמולים כאלה חייבת במס של 35% לפחות.
ההעברה עצמה היא מהלך שגרתי היום. גם לקרן פנסיה משלימה אפשר לנייד כל סכום בגיל הפרישה, כי אין בה תקרה. אבל מקדם ההמרה ייקבע לפי התנאים של הקופה הקולטת ביום ההעברה, לא היום. על השיקולים בעד ונגד כתבתי במדריך על איחוד קופת גמל לקרן פנסיה.
ומה עם אובדן כושר עבודה?
לפי צו ההרחבה לפנסיה חובה, כשעובד בוחר קופת גמל שאינה קרן פנסיה, חלק המעסיק חייב לכלול רכישת כיסוי לאובדן כושר עבודה בשיעור הדרוש להבטחת 75% מהשכר, כשסך עלות המעסיק לתגמולים ולכיסוי לא עולה על 7.5% מהשכר (כל-זכות, 2026). כלומר, גם בקופת גמל השכר העודף יכול להיות מבוטח, רק דרך פוליסה נפרדת.
קופת גמל על החלק העודף מתאימה למי שבודק פעמיים בשנה, לא למי שרוצה לשכוח מהכסף.
ביטוח מנהלים: למי הוא עדיין רלוונטי ב-2026?
ביטוח מנהלים הוא פוליסת ביטוח חיים עם רכיב חיסכון לגיל פרישה, שתנאיה נקבעים בחוזה אישי בין המבוטח לחברת הביטוח. מספטמבר 2023 שכיר רשאי להפקיד אליו רק אם שכרו עולה על 27,538 ₪ (פעמיים השכר הממוצע, 2026) ובאותו חודש הופקדו לקרן פנסיה לפחות 5,645.29 ₪.
לפי כל-זכות, ביטוח מנהלים (2026), עצמאי רשאי להפקיד לביטוח מנהלים רק אם באותה שנה כבר הפקיד לקרן פנסיה לפחות 67,743.48 ₪. המשמעות: ביטוח מנהלים הפך למוצר משלים בלבד. הוא כבר לא מתחרה בקרן המקיפה, אלא רק בקרן המשלימה ובקופת הגמל.
מה הוא נותן שאין לאחרים?
לפי ביזפורטל, מדריך ביטוח מנהלים (אוגוסט 2026), בביטוח מנהלים אפשר לרכוש כיסוי לאובדן כושר עבודה בהגדרה עיסוקית, כלומר אי יכולת לעבוד במקצוע הספציפי שלכם. בקרן פנסיה ההגדרה היא ״עיסוק סביר״ לפי השכלה וניסיון. לרופא מנתח, לטייס או לרואה חשבון בכיר ההבדל הזה יכול להיות של מאות אלפי שקלים.
ויש גם את מקדם הקצבה: בפוליסות שנפתחו אחרי 2013 אין מקדם מובטח בהצטרפות, אבל מגיל 60 אפשר לנעול מקדם, ומאותו רגע הוא לא משתנה גם אם תוחלת החיים תעלה. בקרן פנסיה המקדם נקבע רק ביום הפרישה.
והמחיר?
התמחור אישי, לפי חיתום רפואי. לבן 40 בריא זה יכול להיות זול מהתעריף הקבוצתי. לבן 55 עם רקע רפואי, יקר בהרבה או עם החרגות. ודמי הניהול בביטוח מנהלים נוטים להיות גבוהים מאלה של קרן משלימה או קופת גמל.
דעה שלא כל עמיתיי יסכימו איתה: לרוב השכירים שעוברים את התקרה ב-2,000 עד 3,000 ₪ בחודש, ביטוח מנהלים הוא פתרון כבד מדי לבעיה קטנה. הכיסוי העיסוקי שווה כסף, אבל אפשר לרכוש אותו גם כהרחבה לקרן הפנסיה, מה שנקרא מטרייה ביטוחית לקרן הפנסיה, בלי להעביר את החיסכון לפוליסה. ההנמקה שלי: אתם משלמים על הגמישות הביטוחית פעם אחת, ולא כל שנה דרך דמי ניהול על הצבירה.
הטיפ של פיטר: על החלק שמעל התקרה מחליטים לפי הכיסוי שחסר, לא לפי המוצר שמוכרים.
תוכנית פעולה: לאן להפנות את החלק העודף בשישה צעדים
זה נשמע מסובך, אבל ברגע שרואים דוגמה זה מתיישר.
צעד 1: בדקו כמה עובר את התקרה
מה: הכפילו את השכר המבוטח בשיעור ההפקדה הכולל, והחסירו 5,645 ₪.
למה: אצל רונית, 38,000 ₪ כפול 20.83% הם 7,915 ₪. כ-2,270 ₪ בחודש, כ-27,000 ₪ בשנה, עוברים את התקרה.
איך:
- קחו את תלוש השכר האחרון ואת שיעורי ההפקדה ממנו
- בדקו אם יש בונוסים או שעות נוספות שמהן מפרישים
⚠️ שימו לב: התקרה מצטברת לאורך השנה. בונוס חד-פעמי יכול לגלוש גם אם שכר הבסיס מתחת לתקרה.
צעד 2: אתרו את כל החשבונות
מה: הוציאו דו״ח מסלקה פנסיונית או היכנסו להר הכסף.
למה: רק שם רואים אם נפתחה קרן משלימה, באיזה מסלול השקעה ובאיזה מסלול ביטוח.
איך:
- חפשו חשבון שכותרתו ״כללית״ או ״משלימה״ לצד הקרן המקיפה
- בדקו בהר הביטוח אם יש פוליסות ריסק או אובדן כושר עבודה נפרדות
⚠️ שימו לב: חשבון בלי כיסוי ביטוחי לא תמיד מסומן ככזה בדו״ח המקוצר.
צעד 3: ענו על שאלת הכיסוי
מה: החליטו אם אתם צריכים כיסוי לאובדן כושר עבודה ולמקרה מוות גם על השכר העודף.
למה: קרן פנסיה מבטחת עד 75% מהשכר המבוטח בה. בלי כיסוי על העודף, ביום של אובדן כושר עבודה ההכנסה תיפול לרמת התקרה.
איך:
- חשבו כמה המשפחה צריכה בחודש אם תפסיקו לעבוד
- בדקו מה כבר מכוסה דרך קרן הפנסיה, המעסיק וביטוחים פרטיים
⚠️ שימו לב: כפל ביטוח לאובדן כושר עבודה לא מגדיל את התגמול. אתם משלמים פעמיים ומקבלים פעם אחת.
צעד 4: התאימו את מסלול ההשקעה
מה: קבעו אם החלק העודף יושקע כמו המקיפה, בסיכון גבוה יותר או נמוך יותר.
למה: החלק העודף הוא 100% שוק הון, בלי אגרות החוב המיועדות שמייצבות את המקיפה.
איך:
- בדקו את המסלול הנוכחי בדו״ח
- בחרו לפי מתי תצטרכו את הכסף, לא לפי התשואה של השנה שעברה
⚠️ שימו לב: מסלול תלוי גיל בקרן המשלימה לא בהכרח זהה למסלול באותו שם במקיפה.
צעד 5: השוו דמי ניהול בכתב
מה: בקשו הצעה כתובה לכל אחד מהמוצרים האפשריים.
למה: התקרה החוקית זהה בכל השלושה, ולכן ההבדל כולו במה שתשיגו בפועל.
איך:
- ודאו אם הקרן המשלימה יורשת את דמי הניהול של המקיפה
- השוו בכלי ההשוואה של רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון
⚠️ שימו לב: הנחה בדמי ניהול מוגבלת בזמן. שאלו בכתב לכמה שנים היא מובטחת ומה יקרה אחריה.
צעד 6: מלאו טופס בחירה למעסיק
מה: הגדירו למעסיק בכתב איזה חלק מהשכר מופנה לכל מוצר.
למה: בלי הנחיה, העודף ימשיך לגלוש לברירת המחדל.
איך:
- ציינו את השכר שממנו מפקידים לקרן המקיפה ואת השכר למוצר המשלים
- ודאו אחרי חודשיים בדו״ח שהחלוקה בוצעה
⚠️ שימו לב: אם בחרתם קופת גמל, ודאו שהמעסיק רוכש כיסוי לאובדן כושר עבודה, כפי שצו ההרחבה מחייב.
איך זה נראה אחרי
רונית לא העבירה שקל מהקרן המקיפה. מה שהשתנה הוא שהחלק העודף שלה כבר לא יושב במסלול שאף אחד לא בחר. היא גילתה שהקרן המשלימה כללה כיסוי מלא, החליטה להשאיר אותו, ושינתה את מסלול ההשקעה כך שיתאים לאופק של 15 שנים. [לעדכן לפי המקרה האמיתי]
זו התמונה שאני מחפש: כל שקל מעל התקרה יודע לאן הוא הולך ולמה.
השכר שלכם עובר את התקרה? בואו נבדוק יחד לאן הולך החלק העודף, אם יש לכם כיסוי ביטוחי עליו, ואם המוצר המשלים מתאים לכם. קבעו שיחת היכרות של 20 דקות עם פיטר
ללא עלות · ללא התחייבות · 100% דיסקרטי · נחזור אליכם תוך יום עסקים אחד
🔒 מתכנן פיננסי מוסמך CFP · רישיון פנסיוני L-00132734 · מלווה משפחות מאז 2010 · 100+ ביקורות בגוגל
שאלות נפוצות
מה תקרת ההפקדה לקרן פנסיה מקיפה ב-2026?
תקרת ההפקדה לקרן פנסיה מקיפה בשנת 2026 היא 5,645.29 ₪ בחודש, שהם 20.5% מפעמיים השכר הממוצע במשק (13,769 ₪). התקרה כוללת את כל הרכיבים יחד: תגמולי עובד, תגמולי מעסיק ופיצויים. כל הפקדה מעבר לה מופנית למוצר פנסיוני משלים.
מאיזה שכר עוברים את תקרת הקרן המקיפה?
זה תלוי בשיעורי ההפקדה. בהפקדה של 20.83% (6% עובד, 6.5% מעסיק, 8.33% פיצויים) עוברים את התקרה בשכר של כ-27,100 ₪. בהפקדה מינימלית של 18.5% רק מכ-30,500 ₪, ובהפקדה מרבית של 22.83% כבר מכ-24,700 ₪ בחודש.
האם אפשר להפקיד את החלק העודף לקופת גמל להשקעה?
לא. קופת גמל להשקעה היא מוצר להפקדה עצמאית בלבד, ואי אפשר להפנות אליה הפקדות מעסיק או פיצויים במעמד שכיר. החלק שמעל תקרת הקרן המקיפה יכול לעבור רק לקרן פנסיה משלימה, לקופת גמל לתגמולים או לביטוח מנהלים, לפי תנאי ההצטרפות של כל מוצר.
אני מרוויח 25,000 ₪, אפשר לפתוח לי ביטוח מנהלים?
כשכיר, ככל הנראה לא. מספטמבר 2023 שכיר רשאי להפקיד לביטוח מנהלים רק אם שכרו החודשי עולה על פעמיים השכר הממוצע, 27,538 ₪ ב-2026, ובאותו חודש כבר הופקדו לקרן פנסיה לפחות 5,645.29 ₪. בשכר של 25,000 ₪ שני התנאים לא מתקיימים.
נפתחה לי קרן משלימה אוטומטית. יש לי בה ביטוח?
לא בטוח. בקרן פנסיה משלימה יש מסלולים עם כיסוי מלא, חלקי או בלי כיסוי בכלל (מסלול יסוד), וברירת המחדל משתנה בין החברות. בדקו בדו״ח השנתי של הקרן המשלימה את שם מסלול הביטוח ואת סכומי הכיסוי לאובדן כושר עבודה ולשאירים.
אם אחסוך בקופת גמל, איך אקבל קצבה בפרישה?
קופת גמל לתגמולים לא משלמת קצבה בעצמה. בגיל הפרישה מעבירים את הכספים לקופה משלמת לקצבה, קרן פנסיה או ביטוח מנהלים, ומקבלים ממנה קצבה לפי מקדם ההמרה שלה ביום ההעברה. ההעברה איננה אירוע מס, ולקרן פנסיה משלימה אפשר להעביר כל סכום.
מה עדיף על החלק העודף, קרן משלימה או קופת גמל?
אין תשובה אחת. קרן משלימה מתאימה למי שרוצה כיסוי ביטוחי בתעריף קבוצתי וקצבה מאותה קופה. קופת גמל מתאימה למי שהכיסוי שלו מספיק ורוצה מגוון מסלולים או ניהול אישי. ההכרעה נשענת על כיסוי, מסלול השקעה ודמי הניהול שתשיגו בפועל.
⚠️ הבהרה: המידע במאמר הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות, שיווק פנסיוני או ייעוץ מס כהגדרתם בחוק. אין להסתמך עליו להחלטה פיננסית ללא ייעוץ פרטני עם בעל רישיון מתאים. פיטר הוד הוא מתכנן פיננסי מוסמך CFP, חבר לשכת המתכננים הפיננסיים בישראל, בעל רישיון פנסיוני L-00132734 מטעם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. תשואות עבר אינן מעידות על תשואות עתידיות. הנתונים עודכנו לאוקטובר 2026 וכפופים לשינויי חקיקה.
על הכותב
פיטר הוד (Peter Hod) הוא מתכנן פיננסי מוסמך CFP, רישיון פנסיוני L-00132734, חבר לשכת המתכננים הפיננסיים בישראל, המתמחה בתכנון פרישה, מיסוי פנסיוני ותיקון 190 ללקוחות בני 50+. פיטר פועל מעפולה ומלווה משפחות מהצפון, עמק יזרעאל והגליל מאז 2010, עם כ-1,000 לקוחות ומעל 100 ביקורות בגוגל. עקרון הליבה שלו: טובת הלקוח לפני העמלה. LinkedIn · פרופיל בלשכת המתכננים הפיננסיים · ערוץ היוטיוב של כוכב פיננסי
