מאת פיטר הוד, CFP® · עודכן: אוקטובר 2026
ביטול הפרשת העובד לפנסיה עד גיל 40 יוסיף לעובד צעיר כ-500 ₪ נטו בחודש ויקטין את הקצבה שלו בפרישה. לפי נייר המועצה הלאומית לכלכלה (ספטמבר 2026), הקצבה הממוצעת נטו תרד מכ-16,600 ₪ לכ-14,800 ₪ בחודש. בסימולציה שערכתי, עובד שמתחיל בשכר של 10,000 ₪ מוותר על כ-466,000 ₪ בצבירה. נכון לאוקטובר 2026 זו הצעה בלבד.
שלוש נקודות מפתח:
- לפי המועצה הלאומית לכלכלה, התוספת לנטו היא כ-500 ₪ בחודש, והקצבה הממוצעת נטו יורדת בכ-1,800 ₪ בחודש.
- כל שקל שלא מופקד בין גיל 25 לגיל 40 שווה כמעט 4 שקלים בגיל 67, בתשואה ריאלית של 4% בשנה.
- ההצעה היא ברירת מחדל בלבד: עובד שירצה יוכל להמשיך להפקיד 6% משכרו גם לפני גיל 40.
במאמר:
- מה בדיוק מציעה המועצה הלאומית לכלכלה?
- למה מציעים לחסוך פחות לפנסיה?
- כמה נוסף לנטו וכמה יורד מהקצבה?
- מה יקרה לפנסיה של חוסך בן 25, 30 ו-35?
- מי ייפגע יותר מהממוצע?
- מה זה אומר למי שכבר בן 50 ומעלה?
- תוכנית פעולה בחמישה צעדים
- שאלות נפוצות
נועה, בת 27, אחות בבית חולים בעמק, מרוויחה 10,000 ₪ ברוטו. היא ובן הזוג אוספים הון עצמי לדירה בעפולה, וכל חודש נסגר על הקצה. עכשיו מספרים לה שאפשר לקבל עוד כמה מאות שקלים בנטו, בלי העלאה ובלי משמרות נוספות. מי יסרב? נועה היא דוגמה מייצגת, אבל הדילמה אמיתית לגמרי, והיא נוגעת לכל שכיר ושכירה מתחת לגיל 40 וגם להורים שלהם.
בואו ננתח את זה לעומק. ב-14 בספטמבר 2026 פרסמה המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה הצעה לבטל את חובת ההפרשה של העובד לפנסיה עד גיל 40. במאמר הזה תראו מה כתוב בהצעה, כמה כסף נכנס לכיס היום, כמה יוצא מהקצבה בעוד 30 או 40 שנה, ומה אפשר לעשות כבר עכשיו.
מה בדיוק מציעה המועצה הלאומית לכלכלה?
המועצה הלאומית לכלכלה מציעה שעד גיל 40 לא ינוכו משכר העובד 6% לפנסיה, בעוד המעסיק ימשיך להפריש 12.5%: 6.5% לתגמולים ו-6% לפיצויים. מגיל 40 תחזור חובת ההפרשה המלאה. הביטול מוגדר כברירת מחדל, ועובד שירצה יוכל להמשיך להפקיד.
הפרשת העובד לפנסיה היא החלק שמנוכה מדי חודש מהשכר ברוטו של השכיר ומועבר לחיסכון הפנסיוני שלו, 6% מהשכר לפי צו ההרחבה. צו ההרחבה לביטוח פנסיוני הוא ההסדר שמחייב מאז 2008 כל מעסיק ועובד בישראל להפריש לפנסיה, והשיעורים המלאים מפורטים בעמוד חובת ביטוח פנסיוני לעובדים באתר כל-זכות.
את ההצעה חתמו יו״ר המועצה, פרופ׳ אבי שמחון, והחוקר אברהם זופניק. לפי הדיווח של News1 על נייר המועצה (14 בספטמבר 2026), המחקר נשען על סקר הוצאות משק הבית של הלמ״ס לשנת 2022, שכולל כ-8,000 משקי בית, ועל הדמיות של החיסכון והקצבה לפי מגדר וחמישוני שכר. לפי ההצעה העובד ממשיך להיות מבוטח בביטוח נכות ושארים גם בשנים שבהן אינו מפקיד.
ורגע של יושר: אני לא יודע אם ההצעה תעבור, ובאיזו גרסה. היישום דורש תיקון של ההסכם הקיבוצי ושל צו ההרחבה, בתיאום עם משרד האוצר ועם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. ההסתדרות כבר הודיעה שהיא מתנגדת. לכן כל מה שכתוב כאן הוא תרחיש, לא עובדה מוגמרת.
למה מציעים לחסוך פחות לפנסיה?
הטענה של המועצה הלאומית לכלכלה היא שרוב השכירים בישראל חוסכים לפנסיה יותר ממה שנדרש כדי לשמור על רמת החיים. לפי הנייר, יחס התחלופה הממוצע נטו עומד על 1.09: ההכנסה בפרישה, כולל קצבת אזרח ותיק, גבוהה בכ-9% מהשכר נטו ערב הפרישה.
יחס תחלופה הוא היחס בין ההכנסה החודשית בפרישה לבין השכר החודשי ערב הפרישה. בארבעת חמישוני השכר התחתונים היחס נטו הוא 1.77, 1.27, 1.16 ו-1.02, ורק בחמישון העליון הוא יורד ל-0.61 (News1, ספטמבר 2026). הנייר מוסיף שהכנסת הקשישים בישראל היא כ-105% מההכנסה הממוצעת באוכלוסייה, מול 88% בממוצע במדינות ה-OECD שנבדקו.
הרעיון עצמו לא נולד בספטמבר. לפי ניתוח שפורסם בכלכליסט (ספטמבר 2026), מחקרים של בנק ישראל הצביעו כבר לפני יותר מעשור על חיסכון עודף אצל חלק מבעלי ההכנסות הנמוכות. אותו ניתוח מציע פתרון ממוקד, למשל שיעור הפרשה מופחת מתחת לרף שכר מסוים, ולא פטור אוטומטי לכל מי שטרם חגג 40.
מהצד השני, לפי הדיווח באתר דבר (14 בספטמבר 2026), ההסתדרות טוענת שכ-21% מהגמלאים בישראל נמצאים מתחת לקו העוני וכ-20% מקבלים השלמת הכנסה. שני הנתונים יכולים להיות נכונים באותו זמן: ממוצע גבוה לחוסכים רציפים, ומציאות קשה למי שהגיע לפרישה עם חורים בחיסכון.
יש כאן שתי שאלות שונות, בואו נפריד. שאלה אחת היא של מדיניות: האם המדינה מכריחה לחסוך יותר מדי. השאלה השנייה היא אישית: מה יקרה לפנסיה שלכם, או של הילדים שלכם, אם ההפקדה תיעצר ל-15 שנה. על הראשונה יתווכחו כלכלנים. על השנייה אפשר לענות עם מחשבון.
״אנחנו מעניקים משקל יתר להווה, מתקשים לדמיין את עצמנו בעוד עשרות שנים ונוטים לדחות פעולות שהתועלת מהן רחוקה.״ ד״ר אלכס קפלון, גרונטולוג וכלכלן מהמכללה למינהל, בראיון ל-N12 על ההצעה לביטול חובת ההפרשה (16 בספטמבר 2026).
ההטיה הזו היא לב העניין. ברירת מחדל היא ההסדר שחל על העובד כשהוא לא עושה דבר, ומחקרי הכלכלה ההתנהגותית מראים שרוב האנשים נשארים בה. ״אפשר להמשיך להפקיד מרצון״ נכון על הנייר. בפועל, מי שלא ימלא טופס פשוט לא יפקיד.
כמה נוסף לנטו וכמה יורד מהקצבה?
לפי נייר המועצה הלאומית לכלכלה, ביטול הפרשת העובד לפנסיה עד גיל 40 מוסיף כ-500 ₪ נטו בחודש בממוצע, ומוריד את הקצבה הממוצעת נטו מכ-16,600 ₪ לכ-14,800 ₪ בחודש. יחס התחלופה נטו יורד מ-1.09 ל-0.97. במונחי ברוטו הקצבה יורדת בכ-2,100 ₪ בחודש.
| מדד (תרחיש מרכזי בנייר המועצה) | היום | אחרי השינוי המוצע |
|---|---|---|
| קצבה ממוצעת נטו, כולל קצבת אזרח ותיק | כ-16,600 ₪ | כ-14,800 ₪ |
| קצבה ממוצעת ברוטו | כ-17,000 ₪ | כ-14,900 ₪ |
| יחס תחלופה נטו, ממוצע | 1.09 | 0.97 |
| יחס תחלופה ברוטו, ממוצע | 0.87 | 0.77 |
| יחס תחלופה נטו, נשים | 1.24 | 1.09 |
| יחס תחלופה נטו, גברים | 0.98 | 0.87 |
| קצבה נטו למשתכרי שכר מינימום | כ-10,200 ₪ | כ-8,900 ₪ |
מקור הנתונים בטבלה: נייר המועצה הלאומית לכלכלה כפי שדווח ב-News1, 14 בספטמבר 2026.
למה התוספת לנטו קטנה מ-6% מהשכר?
כי הפקדת העובד מזכה היום בהטבת מס, והיא נעלמת יחד עם ההפקדה. לפי עמוד הזיכוי ממס על הפרשות לביטוח פנסיוני בכל-זכות (2026), שכיר מקבל זיכוי של 35% על הפקדותיו, עד 7% מהשכר ועד תקרת הפקדה של 679 ₪ בחודש.
זה נשמע מסובך, אבל ברגע שרואים דוגמה זה מתיישר. נועה מפקידה 600 ₪ בחודש, שהם 6% משכר של 10,000 ₪. הזיכוי שלה הוא 210 ₪. אם ההפקדה תבוטל, הנטו שלה יעלה בכ-390 ₪ ולא ב-600 ₪, בהנחה שהיא מנצלת היום את מלוא הזיכוי. המדינה, מצדה, חוסכת את הטבת המס.
אגב, פרט שכמעט לא עלה בדיון הציבורי: הנייר מניח עבודה רצופה מגיל 25 עד גיל 70. גיל הפרישה לגברים הוא 67, ולנשים הוא עולה בהדרגה ל-65. מי שיפרוש בגיל הפרישה הקבוע בחוק ולא בגיל 70, יגיע עם צבירה קטנה יותר ממה שמופיע בטבלה.
רוצים לראות את המספרים שלכם? מחשבוני כוכב פיננסי נותנים תמונה ראשונית בכמה דקות, בחינם.
מה יקרה לפנסיה של חוסך בן 25, 30 ו-35?
חוסך שמתחיל לעבוד בגיל 25 בשכר של 10,000 ₪ ולא מפקיד את חלקו עד גיל 40 יגיע לגיל 67 עם כ-466,000 ₪ פחות בצבירה, כ-15% מהחיסכון. בקצבה חודשית זה פער של כ-2,300 ₪, לכל החיים. ככל שהחוסך מבוגר יותר היום, הפער קטן יותר.
בעפולה, בשולחן שלי, זה נראה ככה: לקחתי את הנחות היסוד של נייר המועצה, עליית שכר ריאלית של 1.5% בשנה ותשואה ריאלית של 4% אחרי דמי ניהול, והרצתי אותן עד גיל 67. את הצבירה המרתי לקצבה לפי מקדם ההמרה לקצבה של 200. כל הסכומים במונחי כוח הקנייה של היום.
| החוסך/ת | הפקדות עובד שלא יופקדו עד גיל 40 | פער בצבירה בגיל 67 | פער בקצבה החודשית |
|---|---|---|---|
| בן 25, שכר 8,000 ₪ | כ-96,000 ₪ | כ-373,000 ₪ | כ-1,900 ₪ |
| בת 25, שכר 10,000 ₪ | כ-120,000 ₪ | כ-466,000 ₪ | כ-2,300 ₪ |
| בן 25, שכר 15,000 ₪ | כ-180,000 ₪ | כ-698,000 ₪ | כ-3,500 ₪ |
| בת 30, שכר 12,000 ₪ | כ-92,000 ₪ | כ-324,000 ₪ | כ-1,600 ₪ |
| בן 35, שכר 14,000 ₪ | כ-52,000 ₪ | כ-165,000 ₪ | כ-800 ₪ |
הסימולציה היא חישוב שלי להמחשה בלבד. היא מניחה רצף תעסוקה מלא, השארת כספי הפיצויים בקרן והפקדות מעסיק של 12.5%, ואינה כוללת את עלות ביטוח הנכות והשארים, קצבת אזרח ותיק או מס. היא אינה תחזית ואינה הבטחה לתשואה.
שימו לב לעמודה השנייה מול השלישית. נועה משאירה בכיס הפקדות של כ-120,000 ₪ לאורך 15 שנה. אחרי אובדן הטבת המס נשארים לה מזה כ-78,000 ₪ נטו. בגיל 67 חסרים לה כ-466,000 ₪. היחס הוא כמעט 1 ל-4, וזו ריבית דריבית בפעולה: הכסף של גיל 27 עובד 40 שנה, והכסף של גיל 45 עובד רק 22.
כסף שלא הופקד בגיל 30 הוא הכסף היקר ביותר בפנסיה שלכם.
המספרים לא משקרים, אבל הם גם לא מספרים הכול. בתשואה ריאלית של 3% במקום 4%, הפער של נועה מצטמצם לכ-333,000 ₪. ואם נועה תיקח את 390 השקלים ותפנה אותם כל חודש להון עצמי לדירה, ייתכן שזו תהיה החלטה נבונה עבורה. הבעיה מתחילה כשהתוספת נבלעת בהוצאות השוטפות ואף אחד לא שם לב.
מי ייפגע יותר מהממוצע?
הפגיעה מביטול הפרשת העובד לפנסיה עד גיל 40 תהיה גדולה מהממוצע אצל ארבע קבוצות: מי שמושך פיצויים במעבר בין עבודות, מי שהקריירה שלו אינה רציפה, מי שיפרוש לפני גיל 70, ובעלי שכר גבוה, שאצלם יחס התחלופה נטו הוא 0.61 כבר היום.
מי שמושך את הפיצויים
עובדים צעירים מחליפים מקומות עבודה, ורבים מהם מושכים את כספי הפיצויים בכל מעבר. במצב כזה נשאר בקרן, עד גיל 40, רק רכיב התגמולים של המעסיק: 6.5% במקום 18.5%. בסימולציה של נועה, משיכת פיצויים עד גיל 40 יחד עם ביטול הפרשת העובד מגדילה את הפגיעה היחסית מכ-15% לכ-18% מהצבירה. למשיכה יש מחיר נוסף בפרישה, דרך נוסחת הקיזוז על משיכת פיצויים.
כ- 40% מלקוחות שהגיעו אלינו לתכנון פיננסי סיפרו כי משכו את כל כספי הפיצויים לרכישת דירה או למטרה אחרת.
מי שהקריירה שלו לא רציפה
חופשות לידה, מילואים ארוכים, תקופות אבטלה, מעבר לעצמאות. כל הפסקה כזו מורידה עוד הפקדות מהשנים שבהן לכסף יש הכי הרבה זמן לצמוח. נייר המועצה הביא זאת בחשבון חלקית, דרך שיעור הפרשה מעשי של 16.5% במקום 18.5%, אבל קריירה עם חמש שנות הפסקה נראית אחרת מהממוצע.
הכיסוי הביטוחי נשאר, והעלות שלו גם
לפי ההצעה, העובד ממשיך להיות מבוטח בביטוח נכות ושארים. עלות הכיסוי הזה מנוכה מהחיסכון, והיא תלויה בשכר המבוטח ולא בגובה ההפקדה. כשההפקדה החודשית קטנה בשליש, חלק גדול יותר ממנה הולך לביטוח וחלק קטן יותר לחיסכון. את ההשפעה המדויקת אי אפשר לחשב בלי תקנון הקרן ומסלול הביטוח, ולכן לא כללתי אותה בטבלה.
דעה שלי, ויש עמיתים למקצוע שיחלקו עליה: המחקר מזהה בעיה אמיתית אצל בעלי שכר נמוך, שמגיעים לפרישה עם הכנסה גבוהה מזו שהייתה להם בשנות העבודה. הפתרון הגורף הוא מה שמטריד אותי. ברירת מחדל אחת לכל מי שמתחת לגיל 40 מתעלמת מההבדל בין מי שמרוויח 7,000 ₪ לבין מי שמרוויח 25,000 ₪.
מה זה אומר למי שכבר בן 50 ומעלה?
למי שכבר עבר את גיל 40, ביטול הפרשת העובד לפנסיה עד גיל 40 אינו משנה דבר בהפקדות או בקצבה. ההצעה נוגעת רק לשנות העבודה שלפני גיל 40. ההשפעה על בני 50 ומעלה היא עקיפה: דרך הילדים, ודרך השאלה מי יעזור למי בעוד 30 שנה.
תנו לי רגע לקחת אתכם אחורה. הדור שלכם התחיל לעבוד לפני שהייתה בישראל פנסיית חובה, ורבים הגיעו לגיל 45 עם חיסכון דל. צו ההרחבה של 2008 נועד בדיוק למנוע את זה מהדור הבא. אני מבין את המצוקה של זוג צעיר עם משכנתא וגן פרטי, והיא אמיתית. ובכל זאת, הנתונים מלמדים שהשנים המוקדמות הן אלה שבונות את הקצבה.
אם ההצעה תעבור, השיחה עם הילדים תהיה חלק מתכנון הפרישה שלכם. הורה שמעביר לילד 400 ₪ בחודש כעזרה שוטפת יכול באותה מידה לבקש ממנו להשאיר את ההפקדה לפנסיה במקומה. זו מתנה שלא רואים בדף החשבון, והיא שווה פי כמה.
תוכנית פעולה בחמישה צעדים
צעד 1: בדקו מה מופקד היום
מה: אתרו בתלוש השכר את שלושת הרכיבים: תגמולי עובד, תגמולי מעסיק ופיצויים.
למה: אי אפשר להעריך שינוי בלי לדעת מה נקודת המוצא. בהסכמים מיטיבים השיעורים גבוהים מהמינימום שבצו ההרחבה.
- פתחו את תלוש השכר האחרון וחפשו את שורות הניכויים לקרן הפנסיה.
- השוו לדוח השנתי של הקרן, בעזרת המדריך לקריאת הדוח הפנסיוני השנתי.
- רשמו כמה שקלים בחודש הם 6% מהשכר שלכם.
⚠️ שימו לב: השכר המבוטח נמוך לעיתים מהשכר ברוטו, כי לא כל רכיבי השכר מבוטחים.
צעד 2: חשבו את המחיר האישי
מה: תרגמו את ההפקדה שתיעצר לסכום בגיל הפרישה.
למה: 390 ₪ בחודש נשמעים קטנים. 466,000 ₪ נשמעים אחרת.
- הכפילו את ההפקדה החודשית שלכם במספר החודשים שנותרו עד גיל 40.
- הכפילו את התוצאה ב-3 עד 4 לקבלת סדר גודל בגיל 67, לפי הטבלה למעלה.
⚠️ שימו לב: זה סדר גודל ולא תחזית. תשואות בפועל יכולות להיות נמוכות או גבוהות מ-4%.
צעד 3: החליטו מראש מה עושים עם התוספת
מה: קבעו עכשיו לאן ילך הכסף אם ההצעה תעבור.
למה: תוספת לנטו בלי ייעוד נבלעת בהוצאות תוך חודשיים.
- אפשרות ראשונה: להמשיך להפקיד לפנסיה מרצון, ולשמור על הטבת המס.
- אפשרות שנייה: להפנות את הסכום בהוראת קבע להון עצמי לדירה או לחיסכון נזיל.
- אפשרות שלישית: לפצל בין השתיים.
⚠️ שימו לב: ״נחליט כשזה יקרה״ היא בחירה בברירת המחדל.
צעד 4: חשבו פעמיים לפני משיכת פיצויים
מה: בכל החלפת מקום עבודה, בדקו את האפשרות להשאיר את רכיב הפיצויים בקרן.
למה: אם הפרשת העובד תבוטל, הפיצויים יהיו כמעט מחצית מההפקדה שנשארת עד גיל 40.
- בטופס 161 אפשר לבחור ברצף קצבה או ברצף פיצויים במקום במשיכה.
- בדקו את ההשלכות לפני שמגיעים למעמד החתימה.
⚠️ שימו לב: פטור ממס על משיכת הפיצויים אינו אומר שהמשיכה משתלמת.
צעד 5: דברו על זה בבית
מה: הורים לילדים בני 22 עד 40, פתחו את הנושא בארוחת שישי.
למה: מי שיקבל את ההחלטה בפועל הוא בן 28 שעסוק במשכנתא, לא בגיל 67.
- שלחו להם את הטבלה שבמאמר.
- הציעו לשבת יחד על הדוח השנתי שלהם ועל דמי הניהול שהם משלמים.
⚠️ שימו לב: נכון לאוקטובר 2026 אין שינוי בחוק, ואין סיבה לעשות היום פעולה כלשהי בקרן בגלל ההצעה.
לפני כל החלטה על הקטנה או הגדלה של ההפקדות לפנסיה, בדקו את המספרים האישיים שלכם עם מתכנן פיננסי מוסמך או עם בעל רישיון פנסיוני.
איך זה נראה כשמחליטים עם המספרים ביד
דמיינו את נועה בעוד שנה. ההצעה עברה או נפלה, וזה כבר פחות משנה לה. היא יודעת כמה שווים 6% מהשכר שלה בגיל 67, היא החליטה איזה חלק ממשיך לפנסיה ואיזה חלק הולך לדירה, והיא חתמה על ההוראות המתאימות. ההחלטה שלה, לא של ברירת המחדל. זו השליטה שתכנון מסודר נותן.
את ההתאמה למספרים ולמשפחה שלכם קשה לעשות לבד. קבעו שיחת היכרות של 20 דקות עם פיטר, ללא עלות וללא התחייבות, ובואו נבדוק יחד מה ההצעה אומרת על התוכנית שלכם ושל הילדים. 🔒 מתכנן פיננסי מוסמך CFP · רישיון פנסיוני L-00132734 · מלווה משפחות מאז 2010 · 100+ ביקורות בגוגל. נחזור אליכם תוך יום עסקים אחד.
שאלות נפוצות
האם ביטול הפרשת העובד לפנסיה עד גיל 40 כבר נכנס לתוקף?
לא. נכון לאוקטובר 2026 זו הצעת מדיניות של המועצה הלאומית לכלכלה, שפורסמה ב-14 בספטמבר 2026. יישום ההצעה דורש תיקון של ההסכם הקיבוצי ושל צו ההרחבה לביטוח פנסיוני, בתיאום עם משרד האוצר ועם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. עד אז ההפקדות נמשכות כרגיל.
כמה כסף יתווסף לנטו אם ההצעה תעבור?
לפי המועצה הלאומית לכלכלה, כ-500 ₪ בחודש בממוצע לעובד מתחת לגיל 40. הסכום האישי תלוי בשכר: 6% מהשכר המבוטח, פחות הטבת המס של 35% שמתבטלת יחד עם ההפקדה. בשכר של 10,000 ₪ מדובר בכ-390 ₪ נטו בחודש.
אני בת 29 ומרוויחה 11,000 ₪, כמה פנסיה אפסיד אם אפסיק להפקיד עד גיל 40?
בהנחות של תשואה ריאלית של 4% ועליית שכר של 1.5% בשנה, הפער בצבירה בגיל 67 צפוי להיות בסדר גודל של 335,000 ₪, כלומר כ-1,700 ₪ פחות בקצבה החודשית. זו הערכה כללית ולא תחזית, והיא משתנה לפי התשואה בפועל ורצף העבודה.
האם המעסיק ימשיך להפריש לפנסיה גם אם העובד לא מפקיד?
כן. לפי ההצעה, הפרשות המעסיק נשארות במלואן: 6.5% לתגמולים ו-6% לפיצויים. העובד ממשיך להיות עמית פעיל בקרן ומבוטח בביטוח נכות ושארים. רק ניכוי ה-6% משכר העובד מתבטל, ורק עד גיל 40.
הבן שלי בן 32 ורוצה לקנות דירה, האם כדאי לו לוותר על ההפקדה לפנסיה אם זה יתאפשר?
אין תשובה אחת. הפניית התוספת להון עצמי לדירה יכולה להיות החלטה סבירה, בתנאי שהכסף באמת נחסך ולא נבלע בהוצאות. מנגד, ויתור על ההפקדה מוותר גם על הטבת מס של 35%. כדאי לבדוק את המספרים האישיים לפני שמחליטים.
האם אפשר יהיה להמשיך להפקיד לפנסיה מרצון לפני גיל 40?
כן. ההצעה מגדירה את ביטול הפרשת העובד כברירת מחדל בלבד, ועובד שירצה יוכל להמשיך להפקיד. מי שלא יבקש זאת במפורש לא יפקיד, ולכן ההחלטה דורשת פעולה יזומה מול המעסיק או הקרן.
האם ההצעה משפיעה על מי שכבר בן 50 או 60?
לא במישרין. ההצעה נוגעת רק להפרשות העובד עד גיל 40, ומגיל 40 חובת ההפרשה נשארת כפי שהיא היום. ההשפעה על בני 50 ומעלה עקיפה: דרך החיסכון הפנסיוני של הילדים, ודרך היכולת של הדור הבא לעמוד על הרגליים בפרישה.
⚠️ הבהרה: המידע במאמר הוא כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ פנסיוני, ייעוץ השקעות, שיווק פנסיוני או ייעוץ מס כהגדרתם בחוק. אין להסתמך עליו להחלטה פיננסית ללא ייעוץ פרטני עם בעל רישיון מתאים. פיטר הוד הוא מתכנן פיננסי מוסמך CFP (תעודה CFPIL150066), חבר לשכת המתכננים הפיננסיים בישראל, בעל רישיון פנסיוני L-00132734 מטעם רשות שוק ההון, ביטוח וחיסכון. תשואות עבר אינן מעידות על תשואות עתידיות. הנתונים עודכנו לאוקטובר 2026 וכפופים לשינויי חקיקה.
על הכותב
פיטר הוד (Peter Hod) הוא מתכנן פיננסי מוסמך CFP, רישיון פנסיוני L-00132734, חבר לשכת המתכננים הפיננסיים בישראל, המתמחה בתכנון פרישה, מיסוי פנסיוני ותיקון 190. פיטר פועל מעפולה ומלווה משפחות מהצפון, עמק יזרעאל והגליל מאז 2010, עם כ-1,000 לקוחות ומעל 100 ביקורות בגוגל. עקרון הליבה שלו: טובת הלקוח לפני העמלה. הפרופיל בלשכת המתכננים הפיננסיים · LinkedIn · תכנון וליווי לפרישה.
מקורות: נייר המועצה הלאומית לכלכלה כפי שדווח ב-News1, ב-N12, ב-דבר וב-ביזפורטל (ספטמבר 2026); כל-זכות (2026).
מאמרים קשורים:
